המדריך המלא לתכנון משפחתי מושלם בדרום אפריקה, אוגוסט 2022

"אמא בא לי ספארי בקיץ!!!!" כזאת רונוש שלי. "בא לה", תמיד בא לה, הכל בא לה, אבל בעיקר בא לה חו"ל. בכל הזדמנות, נו מה? על עץ תפוחים לא גדלים שזיפים! 

"רעיון לא רע" אמרתי לה... "שונה מהיעדים שביקרנו עד היום וזה מצלצל לי טוב באוזן". 

"ואם אפשר גם חופים יפים ובטן גב", היא הוסיפה, על אף שיודעת שזה הכי לא אני. 

אבל... הבטחתי לבדוק את כל האפשרויות, ומאותו רגע הראש התחיל לעבוד... איזה ספארי כדאי? כמה ימים? באיזו מדינה? מה מזג האויר באוגוסט? וככל שקראתי, חקרתי ובדקתי, הכיוון התברר והיעד הוחלט- דרא"פ!  מדינה עם מרחבים עצומים של טבע פראי, עיירות/ערים היסטוריות ציוריות, שילוב של תרבות אפריקאית ותרבות מערבית, תעשיית יין ברמה עולמית, קולינריה משובחת, חיים הרמוניים לצד בעלי חיים, שפע של אטרקציות וכמובן הפארק הלאומי הגדול ביותר באפריקה ומהגדולים בעולם - קרוגר, דומה בגודלו לגודל מדינת ישראל ומצויים בו כל "חמשת הגדולים" (אריות, נמרים, פילים, קרנפים ובפאלו) החיים באפריקה ובנוסף אליהם מאות מיני יונקים, עופות זוחלים ודגים. אה כן, כמובן- גם ים וחופים מדהימים! אבל לא בטן גב ובטח לא בעונה הזאת של השנה. 

אז רעיון יש, עכשיו צריך להוציא לפועל. דבר ראשון בודקת מי מצטרף?! החברה כבר גדולים, כל אחד ועיסוקיו הוא.... לימודים, עבודה, לא בכל החזיתות נשמעת התלהבות. אני מודיעה: ''אנחנו משלמים, מי שרוצה מוזמן ורק שתדעו שקראתי שמעבר להיותה ארץ מדהימה עם טבע עשיר, המון אטרקציות ושפע של בעלי חיים זו בערך המדינה היחידה בעולם שבשר עולה בה פחות מירקות והמסעדות שם ליגה לאומית''. קניתי אותם, אחת בזכות החיות, השני בזכות האוכל, תוך זמן קצר יש לי חמישה ''כן'' וממש כמו בכוכב הבא אני עוברת לשלב הבא...

הזמנת טיסות: לפני הקורונה הייתי מזמינה כרטיסי טיסה שנה מראש, מאז שפרצה למדתי להיות יותר ספונטנית, העניין עם ספונטניות היא שהמחירים מאמירים וההיצע מתדלדל, לאחר בדיקה החלטתי אל-על, ישיר ליוהנסבורג. הפער בין הטיסה הזו לטיסת אתיופייאן עם קונקשיין באדיס אבבה בתאריכים שמתאימים לנו זניח, ועם כל הנקודות שיש לי למימוש אין מקום למחשבה שניה. טיסת החזור כוללת טיסת פנים מפורט אליזבט ליוהנסבורג עם בריטיש אירוויז ומשם לתל אביב, כל הטיסות מוזמנות דרך אתר אל על. (לימים בריטיש מפסיקה פעילות בדרא''פ אי לכך מתבטלת הטיסה מפורט אליזבט ליוהנסבורג, אבל על זה ארחיב בהמשך), העלות עם הנקודות יוצאת כ 400 דולר בממוצע לכרטיס.

ועכשיו הסיבה שלשמה התכנסנו: ספארי. אז קודם כל כמה מילים כדי לעשות סדר: כאמור פארק קרוגר גודלו כגודל מדינת ישראל, הוא מחולק לשישה עשר אזורי טבע שונים ושישה אזורים אקולוגים שבכל אחד אוכלוסיית בעלי חיים וצמחייה האופייניים לו. 

דרכי הגעה לפארק: רכב- ניתן לשכור ביוהנסבורג ולנסוע עד השמורה, לשמורה 9 שערים במיקומים שונים. מי שמגיע ברכב מיוהנסבורג בד''כ יכנס מאיזור נלספרויט ,(Nelspruit) הזיוויו ,(Hazyview) סאבי (Sabie) או הודספרוייט (וישלב את המסלול עם דרך הפנורמה עליה ייכתב בהרחבה בהמשך). אם אתם מעדיפים לא לנהוג, יש אפשרות להזמין הסעה פרטית מיוהנסבורג עד לבית המלון. זמן נסיעה כחמש- שש שעות.

טיסה: ישנם שלושה שדות תעופה המשרתים את המבקרים: נמל התעופה פלארבורווה  (Phalaborwa Airport) ממוקם בסמוך לחלק הצפוני של הפארק, נמל התעופה הודספרויט (Hoedspruit Eastgate Airport)  ממוקם בסמוך למרכז הפארק ונמל התעופה הבינלאומי קרוגר מפומלנגה (Kruger Mpumalanga International Airport) בסמוך לחלקו הדרומי. ניתן לשכור רכב בכל אחד משדות התעופה האלה ולהגיע איתו ממש עד שערי הפארק, או להיעזר בשירות הסעות של המלון במידה ובחרתם בשמורה פרטית ואינכם זקוקים לרכב בזמן השהייה שם. הפארק מרושת בכ-2,000 ק"מ של כבישים בהם כבישי אספלט ודרכי עפר סלולות (שגם כלי רכב רגילים יכולים לנוע בהם). מן הדרכים הללו אסור לסטות ומהירות הנסיעה מוגבלת בהן ל-50 קמ"ש בכבישים ו-40 קמ"ש בדרכי העפר.
שימו לב שלא מכל שדה תעופה שמשרת את הבאים מקרוגר יש בהכרח טיסות לכל יעד בדר''אפ (לדוגמא, מהואדספרוייט לא היתה לנו טיסה לנתיב הגנים ולכן העדפנו לטוס לקייפטאוון ולסיים בנתיב ולא לבזבז זמן על קונקשיינים ולעשות את ''מסלול העדר''), אז לפני שאתם בוחרים את מקום הלינה קחו בחשבון גם את הפרמטר הזה.

לינה: בשמורה עצמה אפשר לישון במגוון מקומות ברמות שונות של איכות ומחיר, יש 12 מחנות לינה בד"כ בסיסיים ופשוטים אותם אפשר להזמין כאן, אבל חשוב לדעת- חייבים להזמין הרבה זמן מראש!
ישנם גם מחנות קטנים ויוקרתיים בהם ריזורטים/לודג'ים פרטיים הם זמינים יותר אך לרוב מדובר בחבילות יקרות מאוד (בטח במונחי דרום אפריקה) בתמורה הן מספקות חוויה אפריקאית יוקרתית ומפנקת בתנאי לוקסוס של 5 כוכבים, הם כוללים גם סיור זריחה, סיור שקיעה, שתיים או שלוש ארוחות מושקעות, בר שתיה ויין חופשיים, ספא, מופעים ושלל פינוקים.
אפשר לבחור גם בלינה מחוץ לשמורה באחד המלונות הנמצאים בערים מסביב לה (Nelspruit, Hazyview, Sabie), שם ההיצע רב יותר ומגוון ובאופן מאוד ברור זול משמעותית. חשוב לדעת שהלינה מחוץ לפארק דורשת כניסה/יציאה מהפארק בכל בוקר/ערב, השערים נפתחים מידי יום בסביבות 06:00 ונסגרים בסביבות 18:00 (פלוס מינוס חצי שעה בהתאם לעונות השנה). בכניסה לפארק תורים ארוכים בשל רישום הרכבים ותשלום. עלות כניסה יומית היא 440R למבוגר, 220R לילד ליום. אזרחים ישלמו כשליש מחיר- חוק ברזל לכניסות לכל השמורות (נכון לאוגוסט 22). 

ניתן לרכוש כרטיס Wild card עבור הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה, הכרטיס מקנה כניסה מוזלת באופן משמעותי למרבית הפארקים ושמורות הטבע. מידת הכדאיות של רכישת הכרטיס תלויה כמובן בתוכנית הטיול, ובמספר הימים שבכוונתכם לבלות בפארקים הלאומיים. 

ובחזרה אלינו: מאחר ואנחנו ארבעה חודשים לפני מועד החופשה, אני חופרת באתרים, בבלוגים, בקבוצות פייסבוק השונות, ומוצאת סטטוס קוו על מיקום הלינה, כולם ממליצים על מחנות סאבי או סקוקוזה הממוקמים בחלק הדרומי של השמורה ובסמוך למקורות מים גדולים אליהם מגיעות החיות, אבל... כמובן שכבר אין מקומות זמינים. אז מה בכל זאת כדאי לעשות ואיפה כדאי לישון? דבר אחד ברור לי אנחנו בפנים! לא מחכים כל בוקר בתורים בשער, רוצים סיורי זריחה ושקיעה עם מדריכים מיומנים שיודעים בקלות לזהות את החיות ולתת הסברים מעמיקים ומעניינים, להם גם הרשות לרדת מהכבישים המסומנים ובכללי הסיכוי איתם לפגוש בחיות גדל מאחר ובזמן אמת הם מקבלים ומוסרים דווחים מ/לגששים ונהגים אחרים על הימצאות חיות באזורים מסוימים. והכי בא לי... זה לשכשך בברכה כשעדר פילים חוצה את הנהר לצידי. (בקיצור- קוראים לזה שמורה פרטית 😝). אבל איפה? מה נכון? מה כדאי? מה טוב עבורנו והכי חשוב איפה מוצאים את זה?

אני מתייעצת בקבוצת דרא"פ 2021-22 בפייסבוק ודרך המלצות מגיעה לסתיו מנח תיירות, אני מבקשת לקבל ממנו עצות והצעות מחיר. סתיו מסביר לי שהוא לא בונה תוכניות טיול אישיות, הוא יכול לעזור בחלוקת הזמנים, לשלוח מפות עם נקודות עניין, להציע בתי מלון, רכבים ואטרקציות והעסקה היא שכל ההזמנות הנ''ל יעשו דרכו, בנקודת זמן הזו זה נשמע לי טוב, אני הרי אוהבת לחקור ולתכנן לבד, אבל את נושא הלינות, מיקום ואיכות מעבירה אליו (מזכירה שוב שפניתי אליו בעיקר כדי להבין איפה נכון לשהות בקרוגר), אומרת לו טווח מחירים עבורנו וההצעות מתחילות לזרום... והחלום אט אט הופך למציאות. 

אז... אני לא יודעת להגיד אם בחרנו במקום/ באזור הנכון או הטוב, כמובן שלא ידעתי מראש כמה חיות נראה והאם יהיו בלהקות או בבודדים, אני כן יודעת שנכון לעת בה עשינו את ההזמנה ובהתאם להיצע שנותר זמין ובמחיר שהוא לא זול אבל בהחלט גם לא מהיקרים ביותר, סתיו הציע לנו את הטוב ביותר שאפשר והאמנו בזה, כי מחשבה יוצרת מציאות וברור לי שהמציאות תעלה על כל דמיון. 

אם אתם קצרים בזמן או באופן כללי מעדיפים לחסוך את הנסיעה לקרוגר, ישנם גם שמורות פרטיות רבות אחרות, לדוגמא בפילנסברג (שלוש שעות מיוהנסבורג), או מספר שמורות בנתיב הגנים, רק חשוב לקחת בחשבון שאם אתם מגיעים בעונת החורף (הקיץ הישראלי), בקפ המערבי זו עונה רטובה ואילו באזור יוהנסבורג/קרוגר זו העונה היבשה ולכן כדאי בכל זאת לשלב בינהם ולזכות בוודאות במספר ימים יבשים.

אז רגע לפני שנתחיל במסלול הנה כמה דברים מאוד חשובים בנוגע לדר''אפ, נכונים לזמן ולמקומות בהם ביקרנו:
דרא"פ היא ארץ של ניגודים ופערים עצומים,
מצד אחד מדינה מערבית בעלת כלכלה מפותחת, מצד שני מדינת עולם שלישי.
רוב התושבים הלבנים גרים בבתים מפוארים בשכונות מטופחות ויפהפיות ונוסעים ברכבי יוקרה (אך מגודרים בחומות וגדרות חשמליים), לעומתם משכנות העוני בהם מתגוררים בדוחק מיליוני שחורים עשויים פחונים ורק מיעוטם בנויים. (מראות שלי באופן אישי לא היה קל לראות).

לאור המלצות התיירים הרבות שקראתי הכנתי לנו רשימת עשה אל תעשה:
לגלות ערנות, לא להבליט חפצים יקרים, לשמור היטב על הטלפונים, לא להסתובב עם הרבה כסף מזומן (לקחתי נרתיק נסתר), לנסוע ברכב תמיד עם דלתות נעולות, לא לנסוע בחושך (מרבית הדרכים מחוץ לערים אינן מוארות בלילה כך שזה בכל מקרה פחות נעים), להימנע משוטטות במקומות מפוקפקים, לא להשאיר ציוד גלוי ברכב/ להסתיר מזוודות ותיקים (לקחתי מהארץ בד שחור שכיסה את המזוודות), תמיד להשאיר טיפים לנותני שירות.
עם זאת, ותוך שהשתדלנו מאוד לפעול בהתאם ל''רשימה'' אני חייבת לומר שכל הדרך פגשנו אנשים חייכנים, אדיבים, נעימים ושירותיים, לא הרגשנו ולו רגע אחד של פחד.

עוד דבר שעשיתי הוא להבהיר לכל בני הבית שבדרא''פ הטיולים מסתיימים מוקדם ולכן הם גם מתחילים מוקדם כך שהתנהלות איטית בבוקר לא באה בחשבון. השתדלתי בהתאם בכל מקומות הלינה שלנו לקחת לפחות שני חדרי שירותים ומקלחות (ברובם היו שלושה) למניעת ''תורים''. האמת?! היו צייתנים. בבקרים (כשלא היינו במלונות) הכנו יחד ארוחת בוקר, ישבנו לאכול ויצאנו לדרך. (זה לא מבן מאליו כשמדובר בחברה מפונקים שרגילים בימי חופש להתעורר בצהריים).

נהיגה: בדרום אפריקה נוסעים בצד שמאל וההגה מימין. החלק המבלבל הוא בעיקר בכניסה לכיכרות ובפניה ימינה אבל כמו לכל דבר מתרגלים לזה די מהר. (אחרי שנהגנו בסקוטלנד בקרוואן ידני, קטן עלינו רכב אוטומטי 🤗).יש המון מצלמות מהירות וניידות בדרך אז סעו במהירות המותרת. יש שילוט מסודר בכל הדרכים.

הכבישים והדרכים- בדרך לקרוגר הכבישים רעועים ומלאי בורות, לעומתם בכף המערבי אוטוסטרדות נוחות ומתוחזקות שעוברות בדרכים יפהפיות עם נופים נהדרים. חיות בר (בעיקר בבונים) נמצאות בשולי הדרכים בכל האזורים כמו גם כמויות גדולות של הולכי רגל שעומדים ותופסים טרמפים (גם באוטוסטרדות הכי מהירות!), שימו לב לכך (בפרט בחשכה).

רשיון נהיגה- בחברת ההשכרה דרשו מאיתנו רק את הרשיון הישראלי. אנחנו בכל מקרה הנפקנו אחד בינ''ל.

כסף- המטבע המקומי הוא ראנד, אחד ראנד שווה לכ 20 אג'
אנחנו לקחנו איתנו 5000 ראנד במזומן (שזה 1000 שח) וזה הספיק לגמרי.
כל נושא האשראי בתקשורת nfc מדהים! כמעט בכל מקום ניתן לשלם עם הטלפון, עד רמת ה"גזלן" שמכר שתיה וחטיפים בתחילת מסלול ראש האריה בקייפטאון.
לעיתים נדירות היו בעיות והשתמשנו בכרטיס עצמו. במעט מאוד מקומות נתבקשנו לשלם מזומן (כמה שמורות וכבישי אגרה שלא קיבלו אשראי וכן מקומות שהתקשורת האלחוטית לא עבדה בהם היטב ולכן הכרטיס לא עבד).
גם טיפים במסעדות ניתן לתת באשראי (נהוג להשאיר כ 10-15%).
הקפדנו תמיד שיהיה לנו בארנק כסף קטן במזומן לקניית מזכרות בשווקים ולתשלום עבור נותני שירות: שומרי רכבים או כמו שאנחנו נהגנו לקרוא להם ''מחנים'' (במילעל)- בחניונים הציבוריים וברחובות יצרו לעצמם תושבים מקומיים מקצוע חדש- לכוון אתכם לחנייה פנויה ולשמור על הרכב בהיעדרכם, מתדלקים (שתמיד הקפידו גם לנקות לנו את שמשות המכונית ואם ביקשנו גם למלא אוויר), סבלי מזוודות במלונות וכו'... נהוג לתת לכל אחד מהם טיפ של כ 5-10 ראנד על השירות. ותזכרו- בסוף יום מזה הם קונים את האוכל לבני המשפחה שלהם- זה יגרום לכם לתת להם את הכסף בשמחה. אנחנו נתנו טיפ גם לנהג בסיורים בספארי ולחלק מהמדריכים באטרקציות. (אם נגמר לכם המזומן ברוב תחנות הדלק יש מכשירי כספומט).
את הכסף הזמנתי ב fly money חברה טכנולוגית פיננסית המאפשרת הזמנה מראש בנוחות מהבית באמצעות כרטיס האשראי ואספתי רגע לפני הטיסה בדלפקי בנק הפועלים בנתב"ג (אפשר לאסוף גם בטרמינל 3 וגם ב 1 בהתאם לחברת התעופה שאתם טסים), הזמנת ראנד אפשר לעשות כאן

חשמל: 220/230 וולט, תקע מסוג type m כולל הארקה 3 פינים. (בכל המקומות שאנחנו התארחנו היו מתאמים).

הפסקות חשמל יזומות: דרא''פ הינה מדינה מודרנית, עם שירותים בסטנדרט מערבי אבל תשתית החשמל במדינה אינה יציבה והפסקות חשמל יזומות מבוצעות בתדירות לפי אזורים. הן מתפרסמות מראש באפליקציה- ESKOMSEPUSH אותה הורדנו מבעוד מועד והכנסנו בה את שמות השכונות/ערים בהם נשהה, בכל מקרה הבאנו איתנו גם כבלים לטעינה ברכב וגם סוללות גיבוי חיצוניות למכשירי הטלפון. סה''כ היו לנו שתי הפסקות חשמל, אחת בקייפטאון, במשך שעתיים בערב ובזמן הזה בילינו באזור שהיה מואר כולו (ע"י גנרטורים), ופעם אחת ב Plettenberg שבגינה נשארנו כמה שעות לא מתוכננות בוילה שלנו על כך יסופר בהמשך. 

לינות: הזמנתי רק לינות מאובטחות עם חניה מסודרת והשתדלתי למצוא מקומות שיהיה בהם קמין לחימום, זו עונת החורף, בלילה קר ומאחר ויש הפסקות חשמל היה לי חשוב שיהיה לנו חמים ונעים.

שעות פעילות: ברוב המקומות החנויות והשווקים נסגרו כבר בסביבות 17:00-18:00. הסופרים ב 19:00 והמסעדות נשארו פתוחות מאוחר יותר. 

סופר: מאחר וביותר ממחצית מהזמן בחרנו לשהות בדירות/בתים, נכנסנו לפחות אחת ליומיים לעשות קניות בסופר, זו חוויה בפני עצמה. יש מבחר עצום של מצרכים והסדר מופתי והמחירים כמובן זולים בהרבה מהארץ! בכל מקרה גם אם ישנים במלונות, יש נסיעות ארוכות וטיולים רגליים ארוכים, כך שכדאי להצטייד באוכל, שתיה ונשנושים.

אם אתם לא מקפידים על כשרות ממליצה לנסות בילטונג (מכל הסוגים!) בשר מיובש, ממולח ומתובל שמיוצר כחטיף, הוא קשה ללעיסה והטעמים יוצאים ממנו לאט לאט, אפשר  למצוא אותו בכל סופר או ''מיני סופר'' (בתחנות דלק)

מזג האוויר- עניין של מזל, אנחנו זכינו במז"א מדהים, למעט 2 ימי גשם השמש זרחה. 

ביגוד: דרא''פ נמצאת בחצי הכדור השני ועל כן חודש אוגוסט הוא למעשה סוף החורף, יש לקחת בחשבון שבאזורים השונים הטמפרטורות שונות, לנו הטמפרטורה נעה בין 10 ל 30 מעלות והביגוד בהתאם, הכל מהכל, תלוי במיקום ובשעה. ארזנו בערך את כל הבית. חולצות קצרות, ארוכות, סווצ'רים, סריגים וגם מעילים, לסיורי הזריחה והשקיעה אפילו ביגוד טרמי, כובעים, צעיפים וכפפות והשתמשנו בהכל!

נמלי תעופה: הגעה לטובת טיסות פנים - כשעה וחצי לפני. לטיסה בינלאומית 3 שעות לפני. 

חיסונים: לא הלכנו לייעוץ במרפאות מטיילים ולא קיבלנו חיסונים או כדורים.

חיים עם חיות: דרא''פ ידועה בהרמוניה של חיים משותפים, החיות נמצאות ''בחצר האחורית'' של הבתים וזה אחד הדברים המדהימים והמרגשים בטיול, חשוב לכבד את המקום ואת התרבות, לא להאכיל את החיות ויותר מזה- אם יש אתכם אוכל תדעו שהבבונים בכף המערבי גנבים מתוחכמים (נאמר לנו שהם אפילו יודעים לפתוח פחיות).

סים קארד: כמעט בכל מקום בדרום אפריקה יש wi fi יחד עם זאת בחלק מהקומות האינטרנט בלי קליטה, סים מקומי ניתן לקנות בשדה התעופה מייד עם היציאה מהטרמינל (באולם עם הפסל של אוליבר טמבו).
אני משתמשת ב eSIM של חברת Airalo המאפשרת להוריד ולהתקין חבילת גלישה דיגיטלית ביותר מ-200 מדינות/אזורים ולשמור על קשר בכל מקום בעולם מיד לאחר הנחיתה. העלויות נמוכות והשירות מצוין! (רק צריך לוודא שהמכשיר שלכם תומך eSIMׂׂׂ) תוכלו להזמין כאן ואם תכתבו קוד קופון ASNT7705 בהזמנה שלכם תקבלו 3 דולר הנחה.

ביטוח: את ביטוח הנסיעות אני עושה בהפניקס
לגבי ביטוח הרכב: ברוב המדינות הביטוח כלול במחיר ההשכרה והוא מכסה נזקים מעל סכום ההשתתפות העצמית. במעמד ההשכרה יציעו לכם להרחיב את הביטוח לנהגים נוספים ולכיסוי חלקי (פגיעה רק בגוף הרכב) או מלא (כולל גם שמשות וצמיגים) שיבטל את ההשתתפות העצמית.
המחירים משתנים בין חברות ההשכרה, המדינות ובהתאם לגודל הרכב.
עלות התוספת יכולה להגיע לחצי מעלות השכרת הרכב ויותר, אבל היא נותנת שקט נפשי בכל מקרה של פגיעה ברכב עד השריטה הקטנה.
ניתן ומומלץ לעשות ביטוח ביטול השתתפות עצמית בחברות ביטוח חיצוניות שמתמחות בזה טרם הגעתכם ליעד, אני לדוגמא עושה תמיד כאן. (יוצא בערך חצי מחיר).
עוד כמה פרטים חשובים שקשורים בהשכרת רכב: את ההזמנה עושים ע"ש הנהג הראשי, הוא גם צריך להציג את רישיון הנהיגה והתשלום חייב להיעשות עם כרטיס אשראי על שמו, לא הבאתם כזה? זה מחייב הוספת נהג וכל נהג נוסף- תוספת מחיר.  שימו לב שאתם יודעים את הקוד הסודי של האשראי, לא בכל המקומות ניתן לשלם עם wi fi. 

אל על- שירות טרום טיסה:  יום לפני הטיסה אורי ואני נסענו עם הדרכונים והמזוודות לדלפקי הצ'ק אין בטרמינל נמל תעופה חיפה ושם קיבלנו את כרטיס העלייה למטוס. (ניתן לעשות זאת גם בנתב"ג - טרמינל 3, אזור G (בקומת הקרקע), דלפקים 1 עד 3). ימים ושעות קבלת קהל בנמל תעופה חיפה (דרך יוליוס סימון, חיפה) ראשון עד חמישי: 14:00 - 20:00

מוכנים? למקומות, היכון, טוס!!!

אנחנו מגיעים לנתב"ג שעתיים וחצי לפני הטיסה וצועדים ישירות לאזור W מאחר ואנחנו נטולי מזוודות, התור שם קצר וממנו מופנים לשיקוף המזוודות, שם להבדיל משתרך תור ארוך ומפותל אבל זורם.
התהליך כולו מרגע ההגעה לטרמינל ועד הדיוטי עורך כשלושת רבעי שעה.
המטוס ליוהנסבורג מסוג דרימליינר עם צוות דיילים שירותי חייכני ונעים, טיסה של 8.5 שעות עוברת בקלות עם שני סרטים והרבה מוסיקה טובה ואנחנו נוחתים בשדה גדול, מאורגן ונח, כל המזוודות מגיעות (אבן יורדת מהלב), אנחנו שותים קפה, מקבלים את הרכב שהזמנו (טויוטה פורטונר, ג'יפ גבוהה שמתאים לנהיגה בשטח שהייתה בחירה נכונה לאזור). מתאפסים על מיקום ההגה וכיוון הנסיעה ויוצאים לדרך של שעתיים וחצי לדאלסטרום.

שימו לב לכמה טיפים חשובים לפני שמתחילים לנהוג:
הנהג קרוב לקו ההפרדה
פניות: שמאלה- לנתיב הקרוב, ימינה- לנתיב הרחוק.
רמזור ירוק לא נותן זכות קדימה בפניה ימינה. קודם כל נוסעת התנועה ישר, ורק כשפנוי - עוברים, אלא אם יש חץ ימינה.
בהרבה מקרים תגיעו לצומת ולכולם יהיה תמרור עצור, זכות קדימה היא לזה שהגיע ראשון.
וישר בד"כ בצד שמאל, איתות בימין- מאוד מבלבל בהתחלה, אבל מתרגלים (ברכב שלקחנו בקייפטאוון היה הפוך, החליטו לשגע אותנו)
יש שילוט מאוד מסודר של מהירות מותרת, והיא משתנה לא מעט, לא תמיד הצלחנו להבין את ההיגיון.
ה waze עבד מצוין, מה שכן היו מקרים שהמהירות המותרת לא היתה מעודכנת בו, אז שימו לב לשלטים.
נהוג לפרגן לרכב שפינה את המסלול עבורכם בהפעלת איתות כתודה.

הדרך לדלסטרום, ברובה על כביש אגרה מתוחזק ונח במהירות 120 קמ''ש, עוברת בין שטחים צהובים אינסופיים של יבולים שנקצרו, ושכונות פחונים איינסופית שעושה קוועץ' בבטן לראות אותם. 

בשעה 17:45 השמש מתחילה לשקוע ומחזה מפעים של דמדומים שצובעים את השמיים בגוונים של כתום, אדום וסגול מלווה אותנו במשך כעשרים דקות. פה ושם יש תחזוקה של הכביש והמהירות יורדת ל 60, אבל התנועה זורמת.
החשכה כבר יורדת ואנחנו מגלים שכל מה שנאמר לנו אמת לאמיתה, אין תאורה בדרכים בין עירוניות, למעשה, גם כשמגיעים לעיירה אנחנו מוצאים רחובות חשוכים, למעט כמה מסעדות ובתי מלון מוארים נדמה שהגענו למקום שכוח אל. מזל שיש waze/גוגל מפות, לכו תמצאו משהו בעלטה כזו!
עייפים ורעבים אנחנו "זורקים" את המזוודות בחדר, מתלבשים במעילים כי בחוץ קרררר ויוצאים לאכול במסעדה הכי קרובה למלון - The coachman, (פחות מחמש דקות הליכה). על במה קטנה יושבים שני זמרים עם גיטרה ופסנתר שמנעימים את הזמן בשירים, וכך לצלילי הללויה של לאונרד כהן אנחנו מתענגים על מנות גדולות ומאוד מאוד טעימות של סטייקים עסיסיים ותוספות. איזה כיף שבילוי שכזה מסתיים בעלות של כמאתיים ש''ח למשפחה של חמישה מבוגרים.  

(מסעדה טובה ומומלצת נוספת היא Vine Wine Bar & Eatery, כדאי לשריין אליה מקום).

שבעים ורגועים אנחנו חוזרים לבית המלון שהזמנו- מלון ספא שיושב על שפת אגם קטן. החדרים שהיו פעם אורוות הוסבו ליחידות מעוצבות ויפות. אנחנו מדליקים את קמין העצים הקטן שבחדר וגם את ההסקה. במיטה סדין חשמלי ושמיכת פוך רכה ונעימה ואחרי לילה ארוווך אנחנו צוללים לתוכה וישנים נפלא!

לפרטים נוספים על המלון ובדיקת זמינות לחץ כאן

בבוקר אנחנו מגלים עיירה קטנה וחמודה, אנחנו פותחים ב Harrie's pancakes, יש פנקייקים מתוקים, מלוחים קרים או חמים לארוחת בוקר, צהרים וערב, תענוג לחייך!
ממש לא רחוק יש גם את ה The Milkshake Bar, עם מנות מתוקות שמצטלמות מאוד יפה (אנחנו לא טעמנו) ועוד כל מיני מסעדות ובתי קפה פזורים לאורך הרחוב הראשי.

אח''כ מעמיסים את הציוד ויוצאים.
הדרך מדלסטרום לכביש הפנורמה רצופה בורות ומידי פעם בבונים קופצים לכביש, הילדים מקבלים משימה להתריע בכל פעם שרואים בור, הם מרגישים כמו במשחק סופר מאריו ומדווחים "בור מימין", "משמאל", "במרכז", ורוני אומרת לאורי שיש לנו 9 חיים אז שישתדל להיות מרוכז , אני מתריעה על תמרורי המהירויות המשתנות באופן בלתי צפוי ומתפללת שלא יהיה פנצ'ר ושלא נקבל דוחות...
עולים על כביש R37, ואט אט הנוף משתנה ממישורים צהובים לכימורי גבעות מיוערות ופסגות הרים סלעיות שנדמה שמישהו לקח מכחול וצבע אותן בצבעים של צהוב וכתום.
דרך הפנורמה במחוז מפומלנגה נמצאת בצפון מזרח המדינה, היא מתפתלת לאורך כ-200 קילומטר. גולת הכותרת של הדרך הוא קניון הנהר בלייד שאורכו 25 קילומטר ועומקו הממוצע 750 מטר.
על המפה סימנתי כעשר נקודות לעצירה, אך מכיוון שעד 18:00 אנחנו רוצים להגיע להוידספרוייט, אנחנו מוותרים מראש על חלק מהן ובוחרים בהיילטס עבורנו.
הפסקה ראשונה אנחנו עושים בנקודת תצפית Pinnacle Rock, עמוד אבן גדול בולט בתוך עמק. ביקור קצר, חילוץ עצמות, כמה תמונות וממשיכים. נחמד. לא יותר.

נקודה הבאה- גרסקופ, קניון עמוק ומיוער, מעלית שקופה שמורידה לטיול קצר בעמק עם שבילי דק מסודרים להליכה, אומגה מעל הערוץ וה "big swing" נדנדה גדולה- סוג של בנג'י שקופצים בו אחורה וגם שוק מזכרות קטן. כל אחד מהדברים בתשלום נפרד. אנחנו יורדים במעלית עושים טיול של כחצי שעה ואח"כ שלושת הילדים קופצים. משוגעים!
בדיעבד, אם בכוונתכם לקפוץ, אין צורך לשלם גם עבור המעלית. מי שקופץ מגיע ממילא למסלול הגשרים בערוץ, כך שמי שלא קופץ יכול להמתין למטה (אפילו יצליח לצלם מספוט מעניין יותר). או להפך: אלה שקפצו ימתינו למטה לאחרים שנשארים למעלה לצלם. עוד טיפ- אם אתם מצלמים את הבנג'י מלמעלה- עמדו על הגשר או מול הקופצים (לא לידם) כך תוכלו לראות אותם במהלך הקפיצה כולה גם ב''נדנוד'' שאחרי.

* (תמונה מתוך google)

אחרי שעתיים עם שלושה ילדים מאושרים עם אדרנלין בשמיים אנחנו ממשיכים למפל ברלין, גם כאן הביקור קצר, תצפית יפה של מפל מרשים הנופל לברכה גדולה ושוק קטן.

עוד כמה דקות נסיעה ל Bourke's Luck Potholes, מסלול מעגלי קצר ונחמד לעמק עם נהר ובורות מים, גם כאן (אייך לא) שוק ומסעדות אוכל מהיר. 

ולבסוף גולת הכותרת שלושת הרנדובלים, המקום שבו נפגשים הערוצים של קניון נהר בלייד (הנקודה הכי מפורסמת ומזוהה עם הקניון). מקום מדהים שאסור לפספס! אם אתם בוחרים רק מקום אחד- זה המקום!

מפה לשם כבר חמש וחצי ולפנינו עוד שעה וחצי נסיעה עד למקום הלינה שהזמנו בהודספרוייט, שוב כבישים רעועים, בורות וחיות למרות ששיננו את החומר שוב ושוב ושוב אנחנו לא עומדים במשימה ונוהגים בחושך מוחלט, מתיש!
הלודג' בהודספרויט מקסים ומפנק, יש מיטה ענקית, ג'קוזי פנימי ומקלחת חיצונית. תענוג להיכנס לזרם מים חזק ורותח כשבחוץ קר ואחריו לשבת בלובי החיצוני מכורבלים בשמיכות עם כוס קפה ועוגיות. ששש.... איזה שקט. שלווה. נרגעים.

לפרטים נוספים על המלון ובדיקת זמינות לחץ כאן

כאן לא צריך שעון מעורר, ב 6 כל הסוואנה מתעוררת "ציף ציף, שריק שרק, בול בול בול בול ביל בל לה לה לה... וכל מי ששמע אמר אח איזו מקהלה".
מסתבר שאנחנו האורחים היחידים, מגישים לנו ארוחת בוקר דרא"פריקאית על שפת הברכה.

היום הזה הוא היום היחיד במהלך כל הטיול שלא עשיתי עבורו תוכנית מראש, אני מתייעצת עם המארחת ושואלת על אפשרויות לאטרקציות בסביבה תוך הכוונה לפעילויות כמו ספארי טרקטרונים, ואכן יש כזה ואפילו זמין, היא מציעה לעשות עבורנו את הזמנה. נוסעים לשמורה, מקבלים תדריך ממדריך צעיר וחייכן שבמהלך הדרך מתגלה כשופע סיפורים והסברים על החיות שפוגשים בדרך. מתרגשים למראה החיות הראשונות- אנטילופות מסוגים שונים (ייקח לנו זמן אבל בהמשך נלמד את שמותיהן), ג'ירפות, עדר בפאלו, יען ושפע של ציפורים ועופות נוספים. הסיור אמור להמשך שעה, אך מאחר ואין אחרינו עוד קבוצה, המדריך מפרגן לנו חצי שעה נוספת. הנאה צרופה.

אח''כ נסענו לעשות שייט על נהר בלייד. הנהר כאמור עובר בעמק יפהפייה ירוק ופורה. אנחנו צופים בתנינים והפופוטמים שרובצים במים ומלמטה מקבלים פרופורציות לעומקו.
כדאי לעשות הזמנה מראש לשייט, אנחנו הגענו בספונטניות והיו מקומות זמינים, אבל נתבקשנו לשלם במזומן סכום של 1300 ראנד (שזה בערך שליש מהמזומן שהבאנו מהארץ) כי מהמיקום שלהם אין תקשורת והאשראי לא עבד.

ארוחת ערב אכלנו במסעדה טובה ומומלצת בהודספרוייט sleepers Reilway Station, והיום סוף סוף הצלחנו לשוב ללודג' לפני החשכה.

ביום הבא אנחנו בדרכנו לקרוגר לשמורה פרטית, אבל רגע לפני שאנחנו נכנסים אנחנו מחליטים לקפוץ לראות את ג'סיקה ההפופותמית שלפני 22 שנים איבדה את אימה כשנסחפה בנהר, וניצלה בזכות זוג שגר למרגלותיו אסף וגידל אותה.
הפופוטם היא אחת החיות המסוכנות ביותר בדרא"פ לבני אדם, אבל ג'סיקה שגדלה כגור אדם היא הפופותמית מיוחדת, לטענת ה"אבא" שלה היא חיה חופשית, הולכת וחוזרת כרצונה לקרוגר והסביבה אבל תמיד חוזרת הביתה 🤔. וכך בזמן הביקור כשהיא לצד אחד מ"הוריה", אפשר לתת לה אוכל ושתייה, ללטף ואפילו לנשק אותה. המקום בו הם חיים היא פיסת אלוהים הקטנה, הטבע בתפארתו, נהר, מפל, צמחייה עבותה וזו הזדמנות חד פעמית ללטף חיית פרא שכזאת.

קרוגר, שמורה פרטית: אז כפי שציינתי ההחלטה איפה לישון היתה קשה, לבסוף בחרנו במלון 5 כוכבים שממוקם בשמורת הצייד באלולה (Balule Game Reserve) בתוך הפארק הלאומי קרוגר.
המלון כולל לינה בבונגלוס/ וילות או אוהלי לאקז'רי כל היחידות פרטיות בנוף מדהים משקיפות על נהר אוליפנטס (Olifants River) אשר מגיעות אליו במשך היממה חיות מים ויבשה (אנחנו ראינו על שפת הנחל ובתוכו הפופותמים, תנינים, פילים, בבונים, איילים ועוד). למה לדבר הרבה? תמונה שווה אלף מילים-

המלון כולל שלוש ארוחות ושני סיורים פרטיים (כל אחד מהם אורך ארבע שעות) מידי יום- זריחה ושקיעה שגם הם כוללים פריסה עם שתיה ונשנושים... בקיצור, זה לא המקום לעשות דיאטה.

לפרטים נוספים על השמורה הפרטית בקרוגר ובדיקת זמינות לחץ כאן

הכניסה לשמורה הפרטית עוברת בדרך לא סלולה של כ 11 ק''מ (איזה כיף שיש לנו ג'יפ) מייד עם חניית הרכב קיבלו את פנינו מארחת ונהג הסיור שלנו, קיבלנו תדריך מפורט על המקום וכללי התנהגות (מה מותר/אסור וזהירות כללית) התמקמנו, שתינו, אכלנו ובשעה שלוש יצאנו לסיור שקיעה ראשון על גבי ג'יפ ספארי גבוהה, פתוח ומאוד נח. המדריך שקיבלנו היה בחור צעיר לבנבן ושתקן מקייפטאון. הצלחנו לראות רק פיל אחד, שתי זברות, די הרבה אנטילופות, ארנב וינשוף. אורי אמר שהוא רואה יותר חיות ברכיבות הבוקר בהר חורשן.
משפחה ישראלית שפגשנו במלון סיפרה שגם יום קודם לא ראו חיות. לא אשקר ואגיד שהייתה אכזבה. זה לא מה שציפינו. הפסימיות החלה לחלחל אבל אמרתי לעצמי ולחברה שלי שלפחות נהנה מרמת אירוח ושירות מדרגה ראשונה ומהזריחות והשקיעות המדהימות שיש כאן. (כל התמונות ללא פילטרים!)

בבוקר השכמנו בחמש לסיור זריחה ללא ציפיות גבוהות. עשר דקות לאחר היציאה נגלה בפנינו מראה מדהים ומרגש של עדר פילים, גדולים, קטנים, צעירים ובוגרים שחצו את השביל בו נסענו ממש במרחק נגיעה. אח''כ פגשנו את המשפחה של פומבה- חזירי יבלות שהתרוצצו עם זנב מורם כמו אנטנות, ואז עוד כמעט שעתיים יבשות.
אחרי הפסקת קפה המזל האיר לנו פנים, עדר גדול של ג'ירפות וזברות, אינספור ממשפחת האנטילופות, המון עופות בגדלים ובצבעים שונים וגולת הכותרת- אריה ושלוש לביאות שהגיחו מולנו על השביל בסדר תנועה מופתי ובאדישות מדהימה, יכולנו ממש ללטף (אם לא היה לנו אכפת לחזור ללא יד).
ע''פ כללי הזהירות שקיבלנו טרם היציאה במקרה כזה נתבקשנו לא לקום או לעשות תנועות חדות ובכללי לשמור על השקט (אל תדאגו גם ככה הפחד ישתק אתכם😝 ). זכינו להיות ברכב שזיהה את החבורה ודיווח לשאר הג'יפים באזור על מיקומנו, ע''פ השיטה פה, המשכנו לעקב אחריהם עד הגעת שאר הרכבים. חזרנו למלון עייפים אך מאושרים.
בסיור השקיעה השני קיבלנו מדריך חדש והפעם היה זה בחור שחור שלטענתו גדל בבוש והיה בעל נסיון וידע, קשקשן לא קטן ועם אחלה חוש הומור. במהלך הסיור עצר לא פעם לבדוק את טיב וטריות גושי החרא על השביל ואפילו הציע לנו לגעת ולהריח 🤣. גם בסיור הזה המזל המשיך, ראינו הרבה ג'ירפות, זברות, פילים, נמר (שעד שהספקנו לשלוף מצלמות זכינו בתמונה רק של אחוריו), כשהחושך ירד המדריך הוציא פנס גדול עם זרקור איתו הוא האיר את הדרך תוך שהוא מעביר את נקודת האור מצד לצד בין השביל לצמרות העצים במטרה למצוא חיות טרף שזו שעת הצייד שלהם וציפורי לילה, בעודו מאיר על צמרות העצים בזווית העין קלטתי אריה שוכב על השיחים לצד הדרך. אני קוראת לו בלחש ואומרת ''אריה, אריה, ראיתי אריה'', הוא עוצר את הרכב מסתובב אלי ושואל ''את בטוחה?'' ''בטוחה, בטוחה'' אני עונה לו, ''זה מסוג החיות שגם אנחנו בישראל יודעים לזהות'', הוא נוסע כמה מטרים רוורס ואנחנו מוצאים לצד הדרך להקה של אריה ו 7 לביאות מתלקקת ומתפנקת, נראה לי שהוא היה קצת בשוק שלא ראה אותם בעצמו. במיידית הוא מדווח ליתר המדריכים ושוב מאחר ואנחנו ברכב שמזהה את החבורה אנחנו ''שומרים עליהם'' וצופים עליהם בדממה קמים אט אט ממקומם בקצב אחיד וצועדים בזה אחר זה בשיירה ארוכה כמו חיילים ואנחנו בעקבותם.
לסיור זריחה השני כבר הגענו רגועים ואמרנו שכל חיה נוספת שנראה זה בונוס, האמת שלא היה לנו הרבה זמן כי היתה לנו טיסה בצהרי היום ולכן נאלצנו לעזוב את המתחם כבר ב 09:30, בכל מקרה בדרך ראינו שוב פילים, ג'ירפות, זברות, אנטילופות, קופים, סנאים, עופות מסוגים שונים, חזירי יבלות, הפופותמים, תנינים וכמעט וראינו קרנף שחור שדווחנו שנמצא בדרך אלינו, אבל נאלצנו לעזוב לפני שהגיע כדי שלא נפספס את הטיסה.

אנחנו יוצאים מהשמורה ונוסעים לשדה התעופה בהודספרוייט. שלושה דלפקים, צ'ק אין זריז, "לובי" חיצוני עם שתי חנויות ומסעדה, כמה שולחנות באוויר הפתוח תחת עצים, עוברים שיקוף וצועדים ברגל למטוס שהוא קטן יותר מאוטובוס ומי שגבוהה יותר מ 1.90 מגרד את הראש בתקרה. הטיסה מאוד נוחה, יש רק דיילת אחת והיא עוברת כמה פעמים עם חטיפים, שוקולדים ושתיה ולאחר כשלוש שעות נוחתים בקייפטאון.

יוצאים לקחת את הרכב ששכרנו (הפעם ידענו שיש לנו הרבה שעות רכב אז לקחנו וואן, מאוד מרווח, המון מקום לילדים, ולכבודה) הכל זורם בקצב מצוין, רק הגשם שמקבל את פנינו די מבאס.
אנחנו כותבים את כתובת הדירה שממוקמת בשכונת Waterfront ב waze, נסיעה של חצי שעה מובילה אותנו לעיר.
קייפטאון היא הפנינה הבלתי מעורערת של הכף המערבי. עיר קוסמופוליטית, חיה ובועטת, עם היסטוריה עשירה ותרבות ענפה לצד אתרי תיירות, מסעדות, מרכזי בילוי, חיי לילה, נוף וטבע עשירים, חופי ים יפהפיים ומגוון צמחים וחיות הכוללים: פינגווינים, יענים , כלבי ים, כרישים, לווייתנים, בבונים, שפני סלע ושפע של ציפורים.
אנחנו מגיעים לפתח המלון שכמו כל הבתים/מלונות בשכונה עומד מאחורי גדר גבוהה, סורג ובריח ובכניסה שומר השואל לשמנו, מהנהן בראשו בחיוך ומכניס אותנו, בל בוי מגיע לרכב, פותח לנו דלתות, מוריד מזוודות ומחנה את הרכב. בלובי מקבלים אותנו במטפחות ריחניות חמות ושואלים מה נרצה לשתות בזמן שאני עושה את הצ'ק אין. הילדים ואורי עפים על המקום ומשבחים אותי על הבחירה. איזו רמת שירות וכמה יפה פה! דקה, שתיים וחמש חולפות, הפקידה בקבלה בודקת את הפרטים במחשב וכעבור עוד דקותיים היא שואלת שוב לשמי או האם במקרה ההזמנה נעשתה ע"ש מישהו אחר, מפה לשם הקפה והשוקו החם כבר מוכנים ואני מתחילה להבין שמשהו לא תקין. מסתבר שה waze הכניס אותנו כניסה אחת לפני... בדיעבד באמת אין קשר בין דירה שכורה ולובי מלון כ"כ מפואר. אנחנו מתנצלים מאוד שוב ושוב וחוזרים לרכב מבויישים ומשועשעים.
כשהגענו לדירה היפהפייה ששכרנו, המעוצבת ומרוהטת בכל הפרטים והפריטים עד לקטן ביותר, אני עדיין רואה פרצופים מאוכזבים. יפה מאובזרת, מעוצבת, מתוקתקת ונוחה ככל שתהיה... כאן אף אחד לא מגיש מטליות לחות חמות ריחניות או כוסות קפה...
גם פה בבניין הדירות יש שמירה מאוד קפדנית, מציידים אותנו במפתחות ובצ'יפ איתו פותחים את כל השערים והדלתות- שער חיצוני, שער פנימי, דלת חיצונית, דלת פנימית, מעלית וכניסה לבית. חדר כושר, ברכה, ואת השערים של השכונה עצמה שבנויה סביב מפרץ קטן ובמרכזו אי יפהפה עם מי תורכיז. יש חניה ענקית מלאת מכוניות פאר וצריך גי פי אס כדי למצוא איפה חנינו.
אם בא לכם סתם ככה לראות את בית המלון שנכנסנו אליו תלחצו כאן, מסתבר שזה בית המלון הכי מפואר והכי יקר בעיר 🤣

לפרטים נוספים על הדירה ובדיקת זמינות לחץ כאן

במתחם יש המון דירות להשכרה יפהפיות, נוחות בגדלים ובמחירים שונים. כאן תוכלו למצוא פרטים על חלק מהן, שימו לב רק לכך שצריך לשנות בנתונים תאריכים ומספר אורחים.

ה WaterFront הוא קטע של הנמל שהוסב בהדרגה לאזור שעשועים מסחר ומגורים. יש קניון ענק ובו יותר מ 400 חנויות, מסעדות ובתי קפה, הופעות רחוב, אקווריום, שוק אוכל מקורה ועוד.... האזור בטוח והפעילות נמשכת עד מאוחר בלילה. הוא הומה (במיוחד בסופשי שבוע) ושוטרים מסתובבים בכל פינה. אנחנו יוצאים לכיוון מתחם ויקטוריה ואלפרד, עוברים דרך רציף כלבי הים, אוכלים במסעדה, עושים קנייה בסופר, גשם קל מלווה אותנו כל הזמן.

קמים לעוד בוקר גשום. אורי ורוני הולכים לחדר כושר שנמצא בקומפלקס וכשחוזרים לארוחת הבוקר שכבר ממתינה על השולחן אורי אומר לי ''הייתי מסוגל להתרגל לחיים האלה''😂
בקייפטאון וסביבתה יש לנו בסה''כ שלושה ימים. אני יושבת עם התוכנית והמפות ומחליטה בספונטניות לעשות חישוב מסלול מחדש.
ניסע היום לדרך היין במקום לעשות אותה בדרכנו להרמנוס, ואת מה שהיינו אמורים לעשות היום נעשה ביום האחרון ולהרמנוס ניסע "דוך". אני יודעת שבגלל מזג האויר והעננים שמכסים את ההרים אנחנו נפסיד את הנוף היפהפייה שיש שם, עם זאת אני מעדיפה היום ביקור במקומות סגורים, ולא לוותר על התוכניות האחרות.
אנחנו מתחילים בביקור בחוות Babylonstoren, הנסיעה עורכת פחות משעה. החווה גדולה מסודרת ומטופחת בצורה פנומנלית. במתחם הכניסה מוכרים ירקות טריים ומיוחדים, גבינות איכותיות, בילטונג (בשר מיובש), מקדמייה קלוייה וחמה עם ניחוח מדהים, ריבות, שמן זית ויינות בייצור מקומי, קפה ומאפה!
בתוך החווה כרמים, עצי פרי, עצי נוי, פרחים, נחל קטן, מזרקה עם חיות שמשפריצות מים, חממות, מפעל סבון, תערוכה מיוחדת ויפה הקשורה ביינות, יקב עם טעימות יין, מסעדות ועוד...

אנחנו קונים מכל הגודיס האפשריים, מטיילים בחווה בין טיפות גשם לשמש שמבצבצת, נהנים מאוד מהתערוכה ומסכמים בטעימת יינות מקומיים. אפשר בקלות להקדיש למקום כמה שעות, בפרט ביום נאה.

משם אנחנו ממשיכים לסטלנבוש, מסתובבים ברחובות הראשיים, נכנסים לחנויות בעיקר של עבודות מקומיות ומזכרות ומסכמים בארוחה חביבה במסעדה איטלקית ושבים לקייפטאון.
הבוקר הבא כבר גשום פחות, אנחנו יוצאים ליום טיול ארוך בקייפ פנינסולה, עצירה ראשונה בשכונת bo kaap- השכונה הצבעונית שהיא אחד המקומות האייקוניים של העיר.

משם ממשיכים לחוף הגלישה Muizenberg, גם הוא עם ביתנים צבעוניים שמאפיינים אותו. עשרות גולשים בים, יש גם שיעורים על החוף, בתי קפה ומסעדות לאורך הרחוב הצופה על נוף האוקיינוס.

ממשיכים לשמורת הפינגווינים Simon’s Town /Boulders Beach חונים במגרש החניה, יש שם שוק נחמד ולהקה מקומית קטנה ששרה, השמים מתכסים עננים ושוב מטפטף. הכניסה לחוף בתשלום והיא לא זולה בכלל (קראתי שלא חייבים להכנס לשמורה, סמוך למגרש החניה יש חוף חינמי וגם בו יש הרבה פינגווינים, אבל לא ניסינו). המקום תיירותי מאוד, ההליכה היא על גשרוני עץ נוחים. הפינגווינים מתוקים נורא, אפשר לעמוד שעות ולהביט בהם. אבל יש עוד הרבה מה להספיק ולראות היום.

אנחנו ממשיכים לשמורת קפ התקווה הטובה- צוק סלעי המזדקר לתוך מימי האוקיינוס האטלנטי בקצה הדרום - מערבי של היבשת.
מטפסים על הצוק ואח''כ למגדלור ורואים המון חיות בדרך, יענים, ראמים, בבונים, שפני סלע ושחפים. הנוף מהמם! במקום רוחות חזקות וקר, אבל בסה"כ מזג האויר לטובתנו, השמש שולחת קרניים ואפילו קשת צובעת את השמיים. אם תקווה- אז עד הסוף.

מתזמנים את דרכנו חזרה בשקיעה ב Chapmans peak (כביש אגרה) דרך שנחשבת לאחת היפות בדרא"פ, אממה- לא רק שאין שקיעה בגלל העננים והראות לא משהו, טיפות הגשם הופכות אמתניות, ולקראת סוף הדרך כשאנחנו כבר ממש קרובים ל hout bay, יורד מבול ואנחנו מחליטים שאין טעם לרדת וממשיכים בנסיעה, הגשם לא פוסק, את הסימנים על הכביש בקושי אפשר לראות, עייני חתול/ מחזירי אור לא קיימים, פנסי הרכבים שממול מסנוורים ותאורת רחוב 🤷🏻‍♀️ גורנישט, נאדה, אין... כך שהנהיגה הזאת נראית ארוכה יותר מתמיד. מגיעים עייפים עד כדי ויתור על ארוחת ערב במסעדה, מנשנשים משהו בדירה.

בוקר היום השלישי בקייפטאון נפתח עם קרני שמש חמימות ומאירות וסוף סוף אנחנו זוכים לראות את הר השולחן בהיר וברור ואפילו ה"מפה (עננה) הלבנה"  שבד"כ עוטפת אותו נעלמת די מהר.

הר השולחן הוא אחד משבעת פלאי תבל החדשים והוא הסמל המרכזי של העיר. הרכבל להר כרגע בשיפוצים ולכן העלייה אליו היא רק ברגל (טיול שאורך כמה שעות לכל צד, שלא בא בחשבון מבחינתנו), אבל אנחנו בוחרים לעשות את מסלול ראש האריה שנמצא בסמוך, שמהפסגה שלו נשקף נוף מדהים גם של העיר וגם של הר השולחן.
אבל קודם לטיפוס עליו אנחנו מבקרים בגנים הבוטנים- Kirstenbosch, הגנים גדולים מטופחים ויפים וממוקמים למרגלות שרשרת הרים ויש בהם שפע של צמחייה שגדלה באיזור הקפ המערבי.

 אפשר להסתובב כאן יום שלם, אנחנו שקצרים בזמן עושים רק חלק מהפארק ומשם ממשיכים כאמור להר האריה, המסלול להר קצת מאתגר לקראת סופו הוא כולל טיפוס על סלעים בעזרת חבלים וסולמות והוא נעשה תלול. לנו לקח כשעה וחצי לעלות בקצב נינוח, מאחר והמסלול מקיף את ההר כולו הנוף הנפלא הנשקף לאורך הדרך משתנה, לרגעים רואים את האוקיינוס והשכונות המזרחיות של העיר, לרגעים את השכונות המערביות והנמל ולרגעים את הר השולחן.
ההמלצה שקראתי היא לתזמן את ההגעה אליו בשקיעה, ללא ספק הנוף בשעה הזאת אמור להיות מדהים, אך מאחר ומצופה לנו עוד נסיעה של כשעתיים להרמנוס זה לא בר ביצוע ובדיעבד שמחנו בכל מקרה שלא עשינו זאת, מאחר והירידה מההר ארכה כמעט שעה וחצי עבורנו זה נראה קצת מסוכן להכנס לשעת הדימדומים/חשכה. 

דברים נוספים שרציתי לעשות בקייפטאון אבל לא היה לנו זמן-
אוטובוס תיירים HOP ON HOP OFF, שווקי סוף שבוע, מצנחי רחיפה, שייט לרובן איילנד (Robben Island)- בית הכלא בו ריצה נלסון מנדלה 18 מתוך 27 שנים, סיור מודרך לשכונת פחונים (כדי להבין לעומק את הבדלי המעמדות שעדיין קיימים במדינה), סדנת אוכל מלאזי בשכונת בו קאפ...

ובחזרה אלינו- את הדרך להרמנוס התחלנו ב 16:30, לאחר הפסקת קפה וסופר הגענו כהרגלנו כבר בחשכה לדירה ענקית ויפהפייה. יש בה שלושה חדרי שינה עם שלוש מקלחות ושירותים, מטבח, סלון ופינת אוכל סופר גדולים ונוף משגע!!!!  לדירה הזאת יש ''אחות תאומה'' באותו קומפלקס (לפרטים לחץ כאן) או ''אחות קטנה'' (לפרטים לחץ כאן)

הרמנוס היא עיירת חוף רגועה, מפורסמת כמקום הטוב ביותר לצפייה בלווייתנים בדרום אפריקה בתקופה שבין יוני לדצמבר.

לפרטים נוספים על הדירה ובדיקת זמינות לחץ כאן

אנחנו מניחים את הציוד ויוצאים למסעדת Char'd. מלצרית חביבה וצחקנית שעונה לשם hope מציגה את עצמה כ"תקווה", סביר שהיו פה כמה ישראלים לפנינו 😉 ואת התפריט היא מגישה לנו בצורת נתחים בוואקום עם הסבר על כל נתח. זו ללא ספק אחת המסעדות הטעימות שביקרנו בהן עד היום (ובדיעבד במהלך הטיול בכלל), גם המחיר בה גבוהה יותר (במונחי דרא''פ כמובן, מדובר בסה''כ בעוד 10-15 שח למנה).

קמים לבוקר צח וטרי, אני מגיפה את התריסים חצי ישנונית ולא בטוחה אם אני רואה טוב- גוש שחור ממש מול החלון עול ויורד ומשפריץ מים, גולש גלים לצידו, אני קוראת לכולם לבוא מהר. איזו התרגשות. ככה פותחים בוקר בהרמנוס.
אנחנו יושבים לאכול ארוחת בוקר בנוף הנפלא הזה, השמש זורחת האוקייאנוס נראה שטוח למדי, תנאים אופטימליים לשייט לוויתנים שהוזמן מראש לשעה 15:00 (לפרטים וזמינות לחץ כאן), ובדיוק אז בשיא השלמות והפסטורליות בזמן שאורי אומר לי שהיה מסוגל להתרגל לחיים האלה, מתקבלת הודעת ווטצאפ על ביטול השייט בשל רוח חזקה שתתחיל בשעת הצהריים עם אופציה לשינוי התאריך לאחד מימות השבוע בהתאם לזמינות או החזר כספי מלא.
מה??? יש לנו פה רק יום אחד!!! איזו אכזבה.

בשל טעות שנעשתה בהזמנה אנחנו נאלצים לעזוב היום את הדירה המדהימה ולעבור לבית מלון. מלון בוטיק, קטן ומקסים, ממוקם ממש על ה Clif מול מסעדת ficks ( קראתי שהיא מאוד מומלצת, אנחנו הגענו אליה ב 18:00 והיא בדיוק נסגרה).

לפרטים נוספים על בית המלון ובדיקת זמינות לחץ כאן

אני מספרת לבעלת המלון על ביטול השייט והיא מציעה לעזור לחפש לנו אחד אחר.
היא מוצאת בחברה אחרת סיור למחר ב 8 בבוקר. מאשרים, נשנה את התוכניות, נארגן את היום בהתאם...
ראינו שיש אפשרות לטיולי טרקטרונים באזור כמו גם ביקור ביקבים וטעימות יין, אבל את כל אלה עשינו כבר, יש גם מסלולי טיול רגליים נחמדים אבל החברה שלי עדיין עייפים מיום אתמול ולכן מחליטים להעביר את היום באיזי, יוצאים לטייל לאורך ה Clif: שביל הצוק חובק את קו החוף לאורך 12 ק"מ ויש בו מספר נקודות תצפית על לוויתנים. אנחנו עוצרים לאורכו ונהנים מהגלים המתנפצים (אפשר לשבת שעות ולהביט בזה) ורואים גם לא מעט לוויתנים, אחד אפילו נותן מופע של זינוק למעלה, זה די קרוב לחוף, אבל לא מספיק. אנחנו יושבים לאכול במסעדה חביבה pear Tree יש בה מנות מגוונות ומיוחדות והמחירים מצחיקים.
מסתובבים קצת במרכז העיירה, קונים עוד מזכרות, מסכמים את היום במשחק רמי בלובי המלון.

7:45 אנחנו מתייצבים לתדריך לשייט לוויתנים, לא לפני שכל אחד לוקח כדור נגד בחילות שהבאתי מהארץ (אם לא יועיל לא יזיק) ואחרי תיאום עם בעלי המלון שארוחת בוקר נאכל כשנחזור.
הים סוער וגועש עם גלים בגבה 3 מטר (את זה הבנו רק אחרי שכבר יצאנו). קפוא בחוץ, קשוח. הכדור לא עזר, תוך חמש דקות רוני מתחילה להקיא ולא מפסיקה, לאורך כל השייט היא מחפשת את הלווייתנים באסלה😝, נוה ואופיר ממלמלים, כנראה מדברים עם אלוהים, שלנו, שלהם, למי מהם שמקשיב, אורי סובל אבל בשקט ואני- היחידה שלא ממש חשה בבחילות. רצה מהשירותים עם רוני במפלס התחתון לבדוק מה רואים במפלס העליון, שוב למטה לבדוק מה עם כולם ושוב למעלה. אנחנו רואים כמה גושים שחורים, עולים, יורדים, משפריצים, שום דבר ששווה את הסבל, אבל אז כשהסירה כבר מסתובבת לחזור לרציף, מגיעים מולנו שני לוויתנים שנותנים לנו מופע שרק אפשר לחלום עליו, הם משחקים זה עם זה ומזנקים סה''כ ארבע פעמים מעלה ומטה, לרגע כולם (חוץ מרונוש) שוכחים שיש להם בחילות ועולים למרפסת להנות מה show שהם נותנים ומהמדריך שלא מפסיק להלהיב את הקהל. בסופו של דבר בזכות חמש דקות הם יוצאים מרוצים אבל במשך שעתיים כמעט הם לא הפסיקו לעשות פרצופים.
אז טיפ קטן- אם אתם רגישים, לפני שאתם עולים לסירה תשאלו מה גבה הגלים (מה שנראה במזח הוא לאוו דווקא מה שקורה בלב ים) ובהתאם תחליטו אם כדאי לעלות.

חוזרים למלון לארוחת בוקר גורמה התאוששות והרגעות ויוצאים לדרך לנתיב הגנים.

הדרך נוחה ומרהיבה, כביש ראשי בעמק רחב, עם גבעות מוריקות ומרבדים של גידולי קנולה צהובים מוקפים בהרים גבוהים והמון המון המון כבשים רועות בשדות. אני מרגישה שאני נוסעת בתוך ציור של ואן גוך.

כשעולים על אוטוסטרדה A2 הנוף משתנה, מצד אחד גבעות מיוערות ומהצד השני כחול של ים.

התוכנית המקורית היתה לעשות הפסקה באומגה מעל הים או סקי חולות במוסל ביי, אבל בגלל השייט יצאנו מאוחר ולא הספקנו. בסה''כ הדרך אורכת 6 שעות כולל שתי הפסקות, אבל ממש לא הרגשנו.

ב 18:00 הגענו לווילה בפלטנברג, "צנועה וקטנה" הרגשנו שאנחנו בהרצליה פיתוח אבל עם דולפינים ולוויתנים בים במקום מדוזות. הווילה כוללת ארבע סוויטות פרטיות, על חוף ים פרטי, עם ברכה פרטית, ומהקירות הדרומיים הבנויים חלונות ענק ופונים לאוקיינוס כשיש מזל אפשר לראות את הדולפינים תופסים גלים (על אף שבעלת הבית אמרה שצריך חוסר מזל לא לראות אותם כי הם חולפים שם בערך ארבע פעמים ביום).

הבחירה לשהות 6 ימים באותו מקום ולצאת לטיולי כוכב היתה כדי לא להתחייב מראש לפעילות מסוימת במקום מסוים ביום מסוים, וכך אפשר לבדוק יום/יומיים מראש מה מזג האויר ולזרום, אחרי הכל חורף עכשיו ומזג האויר לא יציב וכפי שכבר כתבתי כאן זו העונה הרטובה.

אנחנו יוצאים לאכול במסעדה מעולה. Nguni. יש לה וויב עם גינונים "מהביוקר" ומנות מעולות של סטייקים! אם אתם לא שומרי כשרות, תטעמו סטייק יען, הוא רך ועסיסי ללקק את האצבעות! (למרות שזה לא מתאים לגינונים פה😝).

אז מה היה לנו בנתיב הגנים? ביום הראשון היה מזג אויר אביבי, שום גשם לא נראה באופק אז החלטנו לנצל את זה לביקור בשמורת רוברג Robberg Nature Reserve שעל פי כל הביקורות הטיול שם נחשב לאחד היפים. מסכימה עם הביקורות. השמורה ממוקמת על לשון יבשה ויש בה יש 3 מסלולי הליכה מעגליים לאורך הים. המסלול הקצר הוא כ 2 ק"מ, הבינוני כ 5.5 ק"מ והארוך כ 9 ק"מ. המקום משולט בצורה מאוד ברורה. אנחנו בוחרים בבינוני ממנו ניתן לתצפת על מושבת כלבי הים (לכו בעקבות הריח, אין סיכוי שתפספסו), לרוץ בדיונות חול ולהגיע ללשון יבשה נוספת (קטנה יותר) שמכונה "The Island"- אל תוותרו על העלייה לשם! יש בשמורה המון שחפים, קורמורנים, שפני סלע וכאמור המון כלבי ים, אנחנו זכינו לראות גם כריש! עשינו את הטיול ברוגע, לקחנו איתנו קצת אוכל וישבנו ב"אי" לנשנש אותו, שוב הבטנו ארוכות על הגלים האדירים המתנפצים על הסלעים ועל קבוצות של כלבי ים קטנים וחמודים שעזבו את ה"מושבה" ושיחקו לא רחוק מהחוף וצילמנו עשרות תמונות. קראתי שאנשים עשו את המסלול במשך שעתיים וחצי אבל אנחנו עשינו אותו בארבע ונהננו מכל רגע.

מרוברג נסענו לנייזנה. עיר נופש הבנויה בתוך לגונה קסומה, שהפכה עם השנים לשמורת טבע. עלינו למעלה לנקודת התצפית The Heads- "הראשים" הצופה על העיר, הלגונה והאוקיינוס. אפשר גם לקחת מהמזח בעיר סיור בסירה בלגונה לכיוון הראשים וכן לרדת ממנה לטיול רגלי בשמורה. בכל מקרה עבורנו השעה כבר היתה מאוחרת מכדי לעשות פעילויות נוספות, והחלטנו לשבת לאכול. למעלה בראשים יש אורחן ומסעדה עם נוף נהדר, אבל בגלל שקראתי המלצות חמות על מסעדה בשם East Head Café Knysna שנמצאת למטה ומשקיפה על הראשים הצעתי שניסע לבדוק אותה. כשהגענו התברר שהמטבח שם פתוח רק עד 15:00, ברוב קולות הוחלט לפתוח גוגל מפות ולחפש משהו קרוב. מצאנו מסעדה "ים תיכונית" שמגישה מנות איטלקיות, ספרדיות ואפילו חומוס ובקלאווה ישראליות בשם nona. האווירה נחמדה ונעימה והמנות חביבות. ההפתעה הכי גדולה היתה הקינוח- גלידת שמן זית מעולה! 

בשעות אחה''צ קיבלנו הודעה בקבוצת הוטצאפ של דרא''פ שהחל מ 18:00 באותו יום עד 18:00 ביום המחרת מתקיימות הפגנות ותהלוכות ברחבי המדינה ושכדאי לא לצאת מהבתים, אז הרהרנו ושקלנו מה כדאי לעשות מחר? החלטנו שמאחר והווילה על חוף ים פרטי עם ברכה פרטית והתחזית הצביעה על עליה משמעותית בטמפרטורות (32 מעלות ביום חורף!) זה יהיה נחמד להעביר את השעות הראשונות במקום, לפחות עד שיתבהרו הדברים. פירגנו השקמה מאוחרת, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת ואז בלי שום הכנה מוקדמת התחילה הפסקת חשמל. (כפי שכתבתי בתחילת הפוסט, בדרא''פ הפסקות יזומות והן מעודכנות באפליקציה. אבל לא הפעם, הנחנו שיש קשר למצב). אז יצאנו לטייל על החוף עם כל Ladies המקומיות שעושות Walking on the beach (אורי ורוני אפילו יצאו לריצה), טבלנו רגליים במים הקפואים, אספנו צדפות וממש נהננו מהאווירה. אח''כ שכבנו קצת להשתזף על שפת הברכה (המים היו קרים מידי להיכנס אליה) והאכלנו שחף חמוד שהצטרף אלינו לאווירת הסטלבט, אתם בטח כבר מנחשים מה אורי אמר גם היום (''הייתי מסוגל...'').

לאחר שקיבלנו עוד כמה עדכונים מ''השטח'' בקבוצת הווטצאפ והבנו שבאזור שלנו אין לא הפגנות ולא תהלוכות החלטנו לצאת. השעה היתה שעת צהריים, התארגנו, התלבשנו, נכנסנו לרכב ואז גילינו שאנחנו תקועים! הרכב חנה בתוך גראג' שנפתח בדלת גלגלת חשמלית🤦🏻‍♀️ניסינו לפתוח אותה ידנית, אבל הרכב הגדול והגבוהה שלנו הפריע לעשות זאת, התקשרתי שוב ושוב לבעלת הבית אבל היא לא היתה זמינה כך שחזרנו לנקודת ההתחלה. מפה לשם ועד שחזר החשמל זכינו לראות בים להקה של דולפינים שוחים ממש קרוב לחוף וגם לוויתן אחד וכשחזר החשמל כבר היה מאוחר מידי לצאת לטיול או אטרקציה אז נסענו למול ועשינו קצת שופינג. מאותו יום הרכב שלנו לא נכנס שוב לגראג' כי הבנו שאם דבר כזה קורה ביום הטיסה אנחנו לא חוזרים לארץ. אז הנה עוד טיפ- אם אתם מתארחים במקום שהרכב יכול להכנס לחניה שנסגרת בדלת/ שער חשמלי תבדקו מראש עם בעל.ת הבית אייך פותחים אותו במקרה של הפסקת חשמל...  
(מה היה מתוכנן ליום הזה? טיול בשמורת הטבע ווילדרנס Wailderness, נקודת תצפית Map of Africa ומצנחי רחיפה).

קמים לבוקר אביבי, הטמפ' ירדו מאתמול אבל עדיין 24 מעלות וזו הצלחה גדולה לעונה זו של השנה, אנחנו יוצאים לעשות צלילה עם כלבי ים. מקבלים חליפות צלילה, שנורקלים, משקפות וסנפירים ויוצאים בסירת מרוץ למושבת כלבי הים ברוברג, מקבלים תדריך, איפה ואייך לצלול, כיצד להתנהג עם הכלבים, מה מותר ומה אסור, אבל לפני הכל מסבירים לנו שאנחנו מורידים משקיף שתפקידו לבדוק שלא מתקרב לאזור כריש ובמידה וכן כיצד אנחנו חוזרים לסירה. מה אני אגיד לכם? מרגיע! 

בדיוק בהתאם להוראות אנחנו קופצים מהסירה ונעתקת נשמתנו מקור המים של האוקייאנוס, מרגישים את זה בעיקר באזורים החשופים- כפות הידיים, כפות הרגליים והפנים. לוקח כמה דקות להתרגל לקור, לגלים, לכלבים החמודים ששוחים איתנו, בייננו ומתחתנו בלי שום פחד ואפילו שוכחים מאימת הכריש, החליפה גורמת לנו לצוף בקלות מעל פני המים, הכלבים ממש משחקים איתנו משחקים, מתחככים בנו, ''נושכים'' את הסנפירים, מביטים בנו בארבע עיניים היישר לתוך המשקפת. חוויה מדהימה!!! (לרכישת כרטיסים לצלילה עם כלבי ים לחץ כאן)

החזרה לחוף היא חוויה בפני עצמה לאורך השייט מלווה אותנו להקת דולפינים והעליה על החוף מתבצעת בפול גז ומי של אוחז מספיק חזק בחבל מתעופף ישירות אל החוף 😝

אנחנו נוסעים הביתה למקלחות מהירות ויוצאים לכיוון ציציקמה, הכניסה לכביש האגרה בתשלום במזומן או בכרטיס אשראי דרום אפריקאי בלבד (60 ראנד), משלמים גם בהלוך וגם בחזור. עושים סאגווי ביער, חוויה נחמדה וכיפית למי שטרם עשה סאגווי בחייו, אבל המסלול חביב, לא יותר. יער, עצים, צמחים, קצת שלוליות, קצת בוץ, נחל קטנטן וכמה ציפורים.

מזג האויר משתנה בפתאומיות מאביבי לסתווי רוח קרה נכנסת. אנחנו נוסעים לנקודה בה קופצים באנג'י מגשר (השלישי בגובהו בעולם 216 מטר), אופיר ורוני ''מאיימות'' שהן קופצות אבל כשמגיעים מחליטות שהפעם רק נביט, אולי נשוב מחר. גם ככה הרוח כמעט מעיפה אותנו בלי הרתמות והלב צונח לתחתונים מלהסתכל על האחרים.

חוזרים לפלטנברג לארוחת ערב במסעדת nineteen 89 מנות גדולות ויפות.

בבוקר נוסעים שוב לשמורת הטבע ציציקמה, אבל הפעם ליום מלא. שוב משלמים עבור כביש האגרה ובכניסה לשמורה משלמים כ 1300 ראנד נוספים (לכולנו). הפארק הלאומי ציציקמה ממוקם בלב דרך הגנים ויש בו מספר רב של מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות. מסלול של שעה וחצי או טרק של מספר ימים.
אנחנו נוסעים עד קצה הכביש ומחנים ליד החוף/מסעדה. מתחילים במסלול הגשרים: The Mouth Trail – מסלול ההליכה כנראה הכי מתוייר בפארק. אורכו כ-2 ק''מ רובו על שבילי דק שכוללים עליות וירידות במדרגות בין עצים וצמחים לכיוון נהר ה Storms River. גשר תלוי נמתח בנקודה בו הנהר שזורם בנקיק צר ומאוד גבוה מתחבר אל הים והנוף ממנו מרהיב. אנחנו חוצים את הגשר ויורדים למפרצון קטן עם חלוקי נחל גדולות ויפות, ערמות רוג'ומים בגבהים ובגדלים שונים נערמו על החוף ורוני מנסה לשבור שיא. יש אפשרות להשכיר קייאקים ולשוט בתוך ה- Storms River Mouth ממש מתחת לגשרים התלויים.

חוזרים לנקודת ההתחלה, הפסקת קפה במסעדה ויאללה למסלול הרציני של היום- the waterfall trail (מסלול המפל): אנחנו נוסעים קצת בחזרה על הכביש עד לחניה קטנה ומשם מתחילים לצעוד. אורך המסלול כשישה ק''מ הלוך- חזור. תחילתו מזכירה את הקודם עוברת בינות עצים וצמחים אך אט אט הוא הופך להיות מסלול אתגרי העובר על גבי סלעים משוננים שהם תוצאה של בליה שעברו במשך מליוני שנים. המסלול מסומן ע''י חצים וכפות ידיים/רגליים צהובות אך זה לא תמיד פשוט להחליט איפה לשים את הרגל ואיפה לתפוס עם היד. הים משמאלנו גועש ושוצף, רעש הגלים המתנפצים מלווה אותנו לאורך כל הדרך ולפעמים יש תחושה שבעוד רגע הם מגיעים אלינו. מסלול מרהיב ומהנה. לאחר כשעה וחצי מגיעים למפל נחמד הנשפך לבריכה קטנה ומשם לים.

ארוחת ערב מסכמת במסעדת Sol Kitchen בפלטנברג, עמוסה ומבוקשת אבל פחות קולעת לטעם שלנו, בעל המקום מסתבר יהודי, איש חביב שבא לשוחח איתנו ומספר לנו קצת על החיים בדר''אפ.

הטיסה מפורט אליזבט כאמור בוטלה ולכן נאלצנו לקנות טיסה חלופית, לעומת הראשונה שהייתה מסונכרנת לחלוטין עם הממשיכה לת''א, היחידה שמצאנו המריאה משדה התעופה George והביאה אותנו 3 שעות מוקדם מידי לשדה התעופה ביוהנסבורג, אבל עוד קודם לכן, בדרך, עשינו עצירה ב Knysna Ziplines, ארבע אומגות מאוד ארוכות הנמתחות מעל קניון עמוק וירוק עם נוף לאוקיינוס, עלות כניסה 600R לאדם ובנוסף תשלום כניסה לשמורה 120R לאחד. 

משם המשכנו לג'ורג', שדה תעופה קטן, מחזירים את הרכב, צ'ק אין זריז, קפה וטיסה ליוהנסבורג שאורכת פחות משעתיים.    
חשבנו רבות מה כדאי לעשות בשלוש שעות ה''מיותרות'' שהיו לנו אבל הבנו שבשום קונסטלציה לא נספיק לצאת מהשדה לראות משהו בעיר. להפתעתנו גילינו דיוטי פרי גדול ויפהפה עם המון חנויות ומסעדות והזמן עבר ממש מהר.
טיסת החזור היתה פחות מוצלחת מזו שבהלוך, אדם גדול (בלשון המעטה) ישב מאחורי ובעט בי בכל פעם שהסתובב ונחר נחירות שחדרו אפילו את האוזניות, אם לראות את חצי הכוס המלאה, הוא דאג שלא אשן ויהיה לי מספיק זמן לכתוב את הפוסט הזה 🤣       

כשחזרתי לארץ הגשתי לאל על בקשה להחזר בעבור הטיסה שבוטלה והעלות הנלווית בטיסה החלופית....(אעדכן אם וכשאקבל תגובה).

גילוי נאות- חלק מהלינקים שמופיעים בבלוג שייכים לתוכנית שיתופים, כלומר אני מקבלת עליהם עמלה קטנה מהזמנות שאתם עושים דרך הקישור. המחיר שאתם משלמים הוא אותו מחיר בלי קשר לתוכנית וזו הדרך שלי לממן את הבלוג. אז אשמח ואודה אם תפרגנו ותזמינו דרך הקישורים המופיעים בפוסטים. 

ועד החופשה הבאה... בואו נשמור על קשר!!! 

בונוס נוסף לנרשמים לאתר: מי שיכתוב לי שמעוניין בקובץ מסודר של גוגל מפות עם כל האתרים והאטרקציות שביקרנו (וגם אלה שהיו בתוכנית לביקור), לינות ועוד ישלח אליו במייל.