שוויץ קרוואנים 2014

שוויץ, אוגוסט 2014, קרוואנים.

בדיוק חודש ימים מאז החל מבצע צוק איתן, ואנחנו שלושה ימים ''בתוך'' הפסקת האש, הטלפון מתריע על קבלת הודעה מדאיגה מ ynet המבשרת על ירי שתי רקטות לחבל אשכול, הפעם בניגוד לפעמים קודמות אין התרגשות לפני הטיסה אלה לחץ, מתפללים שלא יתפתח שוב...

01:30 יום שישי, הכבישים ריקים, החניה לטווח ארוך בנתב''ג, כצפוי לחודש אוגוסט, מלאה, אבל אנחנו מוצאים אחלה מקום ממש בסמוך לתחנת האוטובוס והשאטל מגיע תוך דקה, איזו הצלחה! עולים עליו ומגלים שאנחנו ממש בהסעה פרטית לטרמינל, שגם בו אנו מופתעים למצוא את עצמנו כמעט לבד. בידוק בטחוני, שליחת מזוודות ואנחנו בדיוטי פרי. כסאות יתומים מנוסעים ונדמה שכל המוכרים בחנויות ממתינים רק לנו?! וואוו, איזה כיף לטוס בשבת בבוקר!

טיסה לפרנקפורט, נחיתה ב 09:00, נהג מחברת הקרוואנים ממתין לנו כמתוכנן, נוסעים לויסבאדן לאתר של סאשה ממנו שכרנו את הקרוואן בשנה שעברה ונמצא כעסקה נהדרת.
הנה כמה טיפים חשובים שקשורים בהשכרת רכב/קרוואן שלמדנו עם השנים:
את ההזמנה עושים ע"ש הנהג הראשי, הוא גם צריך להציג את רישיון הנהיגה והתשלום חייב להיעשות עם כרטיס אשראי על שמו, לא הבאתם כזה? זה מחייב הוספת נהג וכל נהג נוסף- תוספת מחיר. שימו לב שאתם יודעים את הקוד הסודי של האשראי, לא בכל המקומות ניתן לשלם עם wi fi.
ביטוחים: הביטוח ברוב המדינות כלול במחיר ההשכרה והוא מכסה נזקים מעל סכום ההשתתפות העצמית. במעמד ההשכרה יציעו לכם להרחיב את הביטוח לנהגים נוספים ולכיסוי חלקי (פגיעה רק בגוף הרכב) או מלא (כולל גם שמשות וצמיגים) שיבטל את ההשתתפות העצמית.
המחירים משתנים בין חברות ההשכרה, המדינות ובהתאם לגודל הרכב.
עלות התוספת יכולה להגיע לחצי מעלות השכרת הרכב ויותר, אבל היא נותנת שקט נפשי בכל מקרה של פגיעה ברכב עד השריטה הקטנה.
ניתן ומומלץ לעשות ביטוח ביטול השתתפות עצמית בחברות ביטוח חיצוניות שמתמחות בזה טרם הגעתכם ליעד, אני לדוגמא עושה תמיד כאן. (הפער יוצא כחצי מחיר)

תדריך, קבלת ציוד ויציאה לכיוון הדרך הרומנטית (romantische strasse), שהיא תחנת ביניים בדרכנו לשוויץ. הפעם עם משפחת טל הבוגרת.

הדרך הרומנטית הינה מסלול נסיעה בעל נוף מדהים המתחיל בווירצבורג, ועוברת דרך כ 350 קילומטר המעוטרים בעיירות ציוריות בעלות חומות, מגדלים ובתי עץ, מנזרים חבויים, טירות מתקופת ימי הביניים ונוף נהדר של כרמים, מים צלולים וגבעות יפיפיות, עד להרי האלפים הבוואריים הקסומים. סיום הדרך היא בטירת האגדות הרומנטית נוישוונשטיין (Neuschwanstein)- בה ביקרנו באחד מטיולי הקרוואנים הקודמים שלנו לגרמניה ואוסטריה.

תחילת הטיול שלנו בעיירה וורטהיים (Wertheim am Main) : עיירה קטנה וציורית. יש בה טיילת על שפת הנהר, שרידי מבצר אותנטיים בגווני ורוד, סמטאות קטנות ושני נהרות (הטאובר והמיין) הנפגשים זה עם זה בדרכם אל הדנובה. 

נפגשים עם ''הטלים'' (שהגיעו בטיסה אחרת) בחניון הממוקם לא רחוק מהעיר על גדות הנהר, מעבירים חוויות, ארוחת ערב משותפת על הדשא, הילדים מספיקים עוד לשחק קצת פריזבי ומשחקי קופסה, מקלחות, קיפולים ולילה טוב. בלילה יורד מבול, אך לשמחתנו מתעוררים לבוקר קריר, רענן ויבש, ככה אני אוהבת את אירופה!

לאחר התארגנות בוקר יוצאים כיוון העיירה רות'נבורג אוב דר טאובר (Rothenburg ob der Tauber) : העיירה השמורה ביותר בגרמניה מתקופת ימי הביניים, אחת הפנינים האמיתיות, הנמצאות לאורך הדרך הרומנטית! מרכז העיר המבוצר שלה הוא אתר פשוט מושלם לצילום. אפשר לטייל על חומת ימי הביניים המקיפה את מרכז העיר הישן, לעלות על גג בניין העירייה ההיסטורי ולהתבונן בנוף היפיפה של האזור כולו או פשוט ללכת לאיבוד ברחובות העיירה הציורית והיפהפייה הזו.

מרות'נבורג  אנחנו ממשיכים לעיירה דינקלשבול (Dinkelsbühl) : עיירה קטנה מוקפת חומה ישנה והיסטורית ובה נמצאים 16 מגדלים מבוצרים ומספר שערי עיר אותנטיים. מרגישים שיש לנו דה ז'ה וו (דומה לעיירה הקודמת) סיור קצר בעיר, גלידה טובה לקינוח ונוסעים לעבר החניון שלנו אי שם באמצע הדרך לאי לינדאו.

מתמקמים בחניון נחמד, מתארגנים לארוחת ערב, אביב ואני מבשלות, הילדים פותחים ציוד לארוחה בחוץ. כשהאוכל מוכן וכבר מוגש לשולחן נפתחות ארובות השמיים ומבול מתחיל לרדת. מקפלים את הכל מהר ונכנסים לאכול בתוך הקרוואנים. הגשם ממשיך לרדת כל הלילה. כשמתעוררים בבוקר נדמה לנו שעברנו לוונציה, אנחנו ממוקמים בתוך שלולית ענקית! ''משיטים'' את הקרוואן שלנו לעמדה משופרת, מתארגנים ומחליטים להיצמד לתכנית ולנסוע ללינדאו, כל התחזיות מראות שגשם ירד כל היום. 

לינדאו (Lindau) נחשבת לאחת מהפנינים של אגם קונסטנץ. זוהי עיר עתיקה יפהפייה ששוכנת על אי בצידו המזרחי של האגם ומחוברת בגשר ליבשה. אפשר לשוטט ברחובות מלאי האווירה שבתיהם בנויים במגוון סגנונות ארכיטקטוניים (גותי, בארוק, רוקוקו ורנסנס). אפשר לשבת בטיילת היפה שלשפת האגם, הגדושה בבתי קפה שמשקיפים לכיוון האגם והרי האלפים, או לצאת לשייט באגם.

בלילה חונים בחניון על שפת אגם קונסטאנץ, בגדה האוסטרית. התוכנית המקורית היא לבלות מחר בפארק מים, אבל על פי התחזיות מחליטים לשנות את המסלול ולהמשיך בבוקר ללוצרן, לא לפני שרוכשים מדבקה לאוטוסטרדות של שוויץ! 

בלוצרן מוצאים חניה יבשה הממוקמת על האגם, למרגלות המרינה וליד תחנת הרכבת (כאן נעביר גם את הלילה). מתארגנים בזריזות ויוצאים לתחנה, משם לוקחים רכבת שנוסעת בנוף יפהפה עוקף אגם לוצרן עד לרכבת גלגלי שיניים היוצאת מ Alpnachstad ומעפילה לפסגת הפילטוס בגובה של 2121 מ', בחלקים מסוימים בשיפוע של 48%, מלמעלה מבטיחים תצפית מרהיבה של כל לוצרן והאלפים שמסביב. 

לצערי, מזג האויר הבהיר והיפה למטה ממש לא משקף את מזג האויר למעלה, הנוף הנשקף מהדרך אומנם מרהיב, אך כשמגיעים לפסגה נכנסים לתוך ענן כבד ולא רואים ממטר. מבינים שאין טעם לצאת לטייל ועומדים בתורים ארוכים לרכבל לתחנת ביניים Frakmuntegg, יחד עם רבים נוספים שהבינו את העניין כמונו...

בתחנת הביניים יש מסלול מגלשות הרים, באורך 1,359 מ' ופארק חבלים (Pilatus Seilpark) .

בסיום הגלישה מגלים שרכבל אחרון למטה יוצא בעוד חמש דקות ואם לא נמהר נאלץ לרדת את כל הדרך ברגל, טסים לתחנה ותופסים אותו ברגע האחרון.

חכמה הבדיעבד: כדאי לברר עם המקומיים מה מזג האויר על ההר ומצב העננים טרם עליתכם, אם אין עננים צאו מוקדם בבוקר עשו מסלול מעגלי- הלוך באניית קיטור מלוצרן אל העיירה אלפנאכשטד (Alpnachstad), ממנה עלייה באמצעות רכבת גלגלי שיניים, חזור- ברכבל לעיירה kriens ונסיעה עם אוטובוס מס' 1 עד מרכז העיר לוצרן ותקדישו יום שלום לשהייה על ההר. 

באתר הזה מופיעים מחירים מעודכנים של האנייה, רכבת גלגלי השיניים, רכבלים, פארק החבלים, מגלשות ההרים וכל יתר הפעילויות שקיימות על ההר

48% שיפוע!    

בערב מטיילים בלוצרן (luzern), עיר יפהפייה ורומנטית.

בעיר העתיקה יש בתים עתיקים שמורים היטב בחלקם ציורי קיר יפים בחזית, שרידים מחומת העיר עם שמונה מגדלים שנבנו בה נמצאים מצפון, ניתן ללכת על החומה לטפס למגדלים ולצפות על הנוף הנפלא הנשקף מהם. 

אנדרטת האריה, פיסול של אריה אשר סכין תקוע בגבו חצוב בסלע, וכמובן נהר הרוס החוצה את העיר עליו נבנה גשר העץ המפורסם והיפהפה "גשר הקאפלה".

מי שמבקר פעם ראשונה בשווייץ, אני ממליצה בחום לעשות גיחה לעיירה אנגלברג ולהר טיטליס, זהו ההר הגבוה ביותר במרכז שווייץ, המתנשא לגובה של 3,238 מ' ובעזרת שלושה רכבלים ניתן להגיע עד לנקודה ה 3028מ', בה תמצאו פסגה מושלגת כל השנה, קרחון, מערת קרח ופארק שלם של שעשועי שלג בו אפשר לגלוש במגוון יצירתי של מזחלות על גבי השלג. כדי לעלות למעלה בסיום הגלישה עומדים על מסוע שמביא את הגולשים לתחילת המסלול וכך גולשים שוב ושוב ושוב בכל פעם על מזחלת מסוג שונה, לבד, בזוגות ואפילו בקבוצות, חוויה מדהימה וממכרת לילדים ומבוגרים כאחד. גם כאן מומלץ לעלות על ההר רק ביום בהיר עם ראות טובה. בפסגה קר ולכן חשוב להתלבש חם ולנעול נעליים חסינות מים, הביאו אתכם בתיק גם בגדי החלפה.

הקדישו לביקור יום שלם! (אנחנו ביקרנו שם כמה שנים קודם לכן וממש הוצאנו משם את הילדים ב''כח'')

תמונות מהביקור בטיטליס:

חזרה לטיול: ידענו שבלילה הגשם ישוב והוא ימשך לאורך היום. מחליטים לנצל את מזג האויר הזה לביקור בפארק מים מקורה- אלפמרה (alpamare). ההתארגנות הבוקר מהירה מאוד, אין ריקון/ מילוי מים כך שאחרי ארוחת בוקר יוצאים לדרכנו. בפארק בריכת יוד חיצונית מחוממת עם זרמי מים טיפוליים (תענוג אמיתי- בפרט כשקר וגשום בחוץ), בריכת גלים, כ 10 מגלשות עם אפשרויות גלישה שונות- אבובים לבודדים, לזוגות לשלשות, כך גלשנו הלוך ושוב, הלוך ושוב, כיף גדול. 

(*התמונות לקוחות מתוך האתר של פארק המים)

בתום חמש שעות מתישות מתקלחים במלתחות המסודרות להפליא שבפארק ויוצאים לדרך בכיוון כללי דרום, אגם לוגאנו, שוויץ בניחוח איטלקי, כביש אדום- לא מהיר (במפה, כן יש דבר כזה... נהגו להשתמש בזה לפני עידן הג'י פי אס, זוכרים?)  הדרך מציגה את שוויץ בתפארתה! הרים גבוהים, אגמים ועיירות קטנות.

באמצע הדרך מתחילים לחפש חניון אך לא מוצאים אחד שיש בו מקום, הערב כבר יורד ואיתו הטמפרטורות, מחליטים להחנות בחניה של סופר aldi. לא בדיוק חניון, אבל וואלה יש אחלה נוף ומלא מקום. מתארגנים על ארוחת ערב ומקווים שמשטרה לא תגיע לפנות אותנו במהלך הלילה.

קמים בבוקר לריחות המאפים הטריים, עושים קניות בזמן שהילדודס עוד ישנים (יש יתרון בלישון בחניית סופר), ויוצאים לדרך לעבר מעבר הרים סנקט גוטהרד (Sankt-Gotthard-Pass). הדרך יפהפייה, עוצרים בנקודה מקסימה לארוחת בוקר וממשיכים לטפס, עוצרים לטיול וצילומים ליד גשר אבן יפה מעל נהר שוצף וממשיכים לטפס, מכל עבר צוקים ומפלים, שיא הגובה במעבר ההרים 2100 מטר ב 10 מעלות. קרררר.

ממשיכים בנסיעה של שעה וחצי ו"נוחתים" בלוגאנו ב 26 מעלות.

לוגאנו (lugano) היא העיר הגדולה, החשובה והמרכזית בקנטון טיצ'ינו בדרום שווייץ. עיר יפה מימי-הביניים המחבקת את החוף הצפוני של אגם לוגאנו. האווירה היא יותר איטלקית מאשר שוויצרית (שפה, אוכל וכו...) זה לא מפתיע, היות והיא נמצאת ממש על הגבול עם איטליה. העיר נשמרת בידי שני הרים מחודדים, שמדרונותיהם המוריקים משתפלים כמעט עד קו המים, הרים נוספים ממשיכים ומקיפים את האגם הצר והארוך מכל עבר וכפרים ציוריים משלימים את הציור המרהיב הזה. הטיילת שלאורך האגם מושלמת לטיולים רגליים, העיר העתיקה מרתקת והדרך הטובה ביותר לסייר בה היא בהליכה, כיוון שרחובות רבים סגורים בפני תנועת מכוניות.

התחלנו את טיולנו במונט סאן סלבדורה, עלייה בפוניקולר לנוף מרהיב, המתצפת על האגם והעיירות מסביבו, מטפסים רגלית לפסגה ולגג המבנה, יושבים בבית קפה עם נוף לאגמים, גלידות, בירות, קפה וחוזרים בפוניקולר למטה. 

אחר כך צועדים בטיילת היפה, עושים שייט קצר בסירת פדלים ונוסעים לחניון על גדות האגם באגנו (agno) הסמוך.

בבוקר, אחרי ארוחה וטיפולי קרוואן, עוזבים את החניון באגנו ונוסעים שוב ללוגאנו, שם מוצאים חניה שתהייה גם חניה יבשה ללילה. צועדים רגלית כשעה עד לעיירת הדייגים גנדריה (gandria) בנוף יפהפה, פראי ושונה מהצפון ממנו הגענו. בגנדריה עולים על שייט לעיירת דייגים נוספת - מורקוטה (Morcote). ארוחת צהריים איטלקית הכוללת פיצות וגלידות וטיפוס במעלה הסמטאות הצרות והציוריות אל כנסיית סנטה מריה דל סאסו (Santa Maria del Sasso), בה יש ציורי קיר מרהיבים מהמאה ה-16.

חזרה ללוגאנו באוטובוס מקומי.

בבוקר קיפול מהיר של הקרוואנים ויציאה לעבר מונטה טאמרו Monte Tamaro: על ההר, שגובהו 1,962 מ', יש מספר אטרקציות. אחת מהן היא כנסיית סנטה מריה דלי אנג'לי (Santa Maria degli Angeli). זוהי כנסיה בסגנון מודרני, שנבנתה בשנת 1992, ונראית קצת כמו מבצר. כשמטפסים עליה זוכים לתצפית פנורמית. הכנסייה נמצאת בתחנת הרכבל העליונה Alpe Foppa. כמו כן יש ב-Alpe Foppa מגלשות הרים באורך 800 מטרים, ומסעדה נחמדה. בתחנת הרכבל האמצעית יש פארק חבלים אתגרי בין העצים הגבוהים, יש גם מסלולי הליכה ומסלולים לאופני הרים.

מאחר והילדים התאכזבו שלא הספקנו לעשות את פארק החבלים כשעלינו על הפילטוס אנחנו מחליטים לעשות אותו פה, הפארק הוא אחד המאתגרים והקשים שעשינו עד כה. (לאו דווקא באופן חיובי).

חוזרים מנופי לוגאנו הפראיים לאלפים השווייצרים בדרך הררית מדהימה שעוברת בין מפלים, נחלים, אגמים וקרחונים. ירוק בעיניים מלווה בפריחת קייץ והטמפרטורה בחוץ צונחת ככל שעולים בגובה, ומגיעה ל 3 מעלות בלבד. למרות הקור העז והביגוד הקצר שאנו לובשים יורדים מפעם לפעם לצילומים. 

קצת גשום והכבישים רטובים, עוברים את מעבר ההרים ומתחילים ''לגלוש'' למטה לאט ובזהירות לעבר חניון הארה שלוך (Camping Aareschlucht),מגיעים לקמפינג קטן ויפה ומתמקמים לארבעה ימים רצופים באזור.

בוקר שמשי ורענן, פננו לעבר פוניקולר גלמר (Gelmer Funicular Gelmerbahn), דרך חווייתית וייחודית במיוחד להעפיל להרים, בפוניקולר התלול ביותר בעולם, 106% אשר נבנה בשנת 1926 לצורך בניית סכר על האגם שלמעלה והוסב לשימוש הקהל הרחב בשנת 2001. הקרונית עצמה בנויה כטריבונה תלולה מעץ, יש בה רק 24 מקומות וכשעולים מזמינים מראש את שעת הירידה. אותה הקרונית עולה ויורדת פעמיים בשעה, בסך הכל עולים כ - 450 מטר, לגובה של 1,860 מטר, למעלה יש אגם סכור כחול ומדהים, סביבו הרים גבוהים. 

אווירת יום ראשון באתר. צפוף, קשה למצוא חנייה, אבל אנחנו כרגיל אופטימיים ובמצב רוח טוב, לבסוף מצליחים לקנות כרטיס עליה רק ל 14:30 ויש לנו כשעתיים המתנה. חוצים את הגשר התלוי Handeck שאורכו כ 70 מטר ושעובר מעל מפל וקניון צר ומגיעים למתחם שמתקיימת בו מסיבת קייץ מסורתית עם מופע של מקהלה כנסייתית ונגינה בקרן, מאכלים מקומיים, ואוירה משגעת. נהנים מכל רגע מההמתנה המאולצת. לקראת 14:15 חוצים שוב את הגשר לעבר הפוניקולר. הקרונית פתוחה לאוויר וההעפלה בה חווייתית מאוד והנוף ממנה פשוט משגע! מגיעים למעלה ופונים לעבר הסכר, צבע המים טורקיז מהמם. בסוף הסכר מתחיל שביל עוקף האגם, המסלול עובר דרך מפלים ולמרגלות הרים מחודדים מעוטרים בפסגות מושלגות, מסלול לא קשה, הילדים מקפצים בו כמו עיזים. בסיומו יורדים בפוניקולר, הדרך למטה מפחידה יותר. 

לקראת ערב חוזרים לקמפינג לארוחת ערב ומשחקים.

בוקר נוסף באזור innertkichen, מוביל אותנו לטיפוס ארוך ומתמשך של כמעט שעתיים בעליה תלולה, באחד מהרי האלפים (trift), לעבר הגשר התלוי המשקיף על קרחון שמימיו יוצרים אגם קטנטן. תחילת המסלול עלייה בגונדולה קטנה, לשמונה אנשים, עד לגובה של 1,360 מטר. משם ממשיכים בהעפלה רגלית של עוד 360 מטר, הדרך מלווה ברעש זרימת מפלים ונחלים ודינדון פעמוני כבשים אלפיניות. בקצה המסלול אגם קרחוני בצבע טורקיז בעמק עגול מושלם, שקרחון אדיר גולש לתוכו. האגם כאמור כלוא מכל צדדיו למעט פתח ניקוז קניוני וצר שמעליו מתוח הגשר התלוי. אורך הגשר 170 מטר. התהום מתחת לגשר היא בגובה של כמאה מטר. מהגשר ניתן לחזור באותה דרך, מיטיבי לכת יכולים לעלות עוד קצת לבקתת הרים Windegghutte בגובה 1,887. משם יורדים חזרה לרכבל, הירידה מסתבר לא פחות קלה מהעליה, אך לוקחת קצת פחת זמן.

• את הכרטיסים לרכבלים ניתן לרכוש במרכז התיירות גרימסלטור באינרטקירכן (Grimseltor Tourist Centre in Innertkirchen) או בתחנה התחתונה של גונדולה trift. הכרטיסים תקפים רק לנסיעה בתאריך ובשעה שצוינו בכרטיס. אין אפשרות לשנות, להחליף או להחזיר את הכרטיסים שנרכשו.
• אנחנו רכשנו כרטיס הלוך ל 10:00 וחזור ל 16:30, הצטיידנו בהתאם עם כמות של מים ואוכל.
• בתחנת הרכבל מסעדה נחמדה עם נוף יפה ומרקים מצוינים

בוקר נוסף בחניון הארה, הנמצא במיקום מדהים!

זכינו בימים עם מזג אויר אביבי ונפלא, שמיים כחולים ושמש מאירה, תנאים שיוצרים תחושה שחיים בתוך גלויה.

חניון הארה

יוצאים מהחניון רגלית לכיוון קניון הארה (aareschlucht): שמורת טבע המשתרעת לאורך 1200 מ'. בתוך הקניון נבנה שביל הליכה מעץ, עם גשרים ומנהרות שלאורכו רואים מפלים וצמחיה. מתחת לשביל ההליכה, זורם הנהר ומפלים נשפכים אליו. לקניון שתי כניסות, הכניסה המערבית בסמוך לכפר מאירינגן (Meiringen), והמזרחית ממעבר גרימזל, כקילומטר אחרי אינרטקירכן (Innertkirchen). ההליכה בקניון לוקחת כ-40 דקות..

בצאתנו מהנקיק ממשיכים לצעוד כרבע שעה עד למפלי רייכנבאך (Reichenbachfall) - מפל  הנופל במספר שלבים מגובה כולל של 250 מטרים.

המפלים התפרסמו הודות למאורע שלמעשה כלל לא קרה - מותו של הבלש שרלוק הולמס אשר התרחש כאן. סר ארתור קונן דויל (Arthur Conan Doyle), יוצרו של שרלוק הולמס, אשר שהה בחופשה במאירינגן והתרשם מאד מעוצמתם של המפלים, החליט שזה המקום המתאים לסיים בו את חייו של גיבור ספריו. אל הסלע ממנו נפל שרלוק הולמס אל מותו ניתן להגיע בטיפוס בשביל העולה אל מעל למפלים ועובר אל צידם השני. לוח לזכרו נמצא בתחנת הרכבת.

קרונית שיניים, אשר נבנתה כבר בשנת 1891, מעלה עד למפל. מהמפל נשקף נוף מרהיב של העמק, הנקרא עמק Haslital. אחרי נקודת התצפית על המפל מתחיל טיפוס רגלי בסופו מסעדה עם נוף לאגם בריינץ. את הדרך למטה ניתן לעשות כפי שבאנו או על גבי monster bike, מעיין קורקינט שטח ללא כסא, ללא פדלים ועם צמיגי בלון רחבים, עלות ההשכרה (כולל קסדה) 20CHF.

אחר כך ממשיכים לעיירה מאירינגן (Meiringen) ומסתובבים ברחובותיה היפים, הילדים נכנסים למוזיאון שרלוק הולמס בזמן שהמבוגרים מתענגים בבית קפה.

חוזרים ברגל דרך הנקיק עד החניון.

אחרי 4 לילות עוזבים את החניון וממשיכים ל Axalp, ליד בית הקפה מתחיל מסלול הליכה יפיפה בין דמויות רבות שגולפו מגזעי עצים, הפסלים הם דוגמה ליופי שניתן ליצור מעץ שאינו פורח, ממש טיול במוזיאון של הטבע, אומנות מדהימה ומפתיעה שגרמה לכולנו הנאה מרובה! וכל זאת בנופים הקסומים של האלפים ואגם בריינץ הנשקף מלמטה, כשלוש שעות עד לאגם הנעלם וחזרה.

אח''כ טעימה קטנה מהעיירה ואגם בריינץ. העיירה קצת מאכזבת שלא נאמר מוזנחת ממש לא אופייני לשוויץ. הולכים ברחוב הראשי, נכנסים לחנויות לגילוף עץ, חוזרים דרך הטיילת היפה לאורך האגם וממשיכים לכיוון אנטרלקן למציאת חניון. החניונים באנטרלקן מאוד יקרים מעל 80 אירו ללילה! מחליטים להמשיך לכיוון גרינדלוולד. הערב כבר יורד. עוצרים בחניון של דני, חניון קטנטן באמצע הדרך במחיר סביר של 40 אירו, השוויצרים ברובם כבר הלכו לישון, שקט וחשוך, אנחנו מנצלים כמובן את המקלחות של החניון, מכינים ארוחת ערב זריזה והולכים לישון.

מתעוררים ומגלים באור יום כי החניון שלנו קטן אבל ממש יפה, לאחר התארגנות יוצאים לעבר גרינדלוולד (Grindelwald),הדרך מקסימה. כיאה לשוויץ המסלול בין הרים, פסגות מושלגות, בתים ציוריים והרבה ירוק בעיניים. 

גרינדלוולד (Grindelwald) היא עיירת נופש בקנטון ברן בשווייץ. היא שוכנת בעמק על רכס האלפים הברניים, בגובה 1,034 מטר, והיא אחד ממרכזי הנופש הגדולים של אזור יונגפראו. 

אנחנו בוחרים לעלות מהעיירה בסדרת רכבלים להר פירסט (first), זוהי אחת הפסגות על רכס ההרים שמצפון לגרינדלואלד, 2,168 מ' גובהה. האזור אהוב במיוחד על המטיילים בגלל הנוף של הפסגות האדירות והקרחונים מדרום, ובגלל המסלול לאגם Bachalpsee, אגם פסטורלי במיוחד בגובה 2,265 מ'. זהו אגם טבעי אשר מקבל את מימיו בעיקר מהפשרת השלגים על הפסגות שמעליו. המסלול לאגם בדרגת קושי קלה שלוקחת בין שעה לשעתיים. הנופים ממנו שווים כל דקת מאמץ! תכינו את המצלמות כי אי אפשר להפסיק לצלם!!!

 קפוצ'ינו ובירה על גג העולם     

מפסגת ההר ניתן, בתוספת תשלום, לרכוב על ה- First Flyer, אומגה שנמתחת לאורך כ-800 מטרים ונמצאת בגובה של 50 מטרים מעל פני האדמה. זוהי חוויה מעוררת אדרנלין, שמגיעה עד לתחנת הרכבל שלפני ההר. בתחנת הביניים Bort גן השעשועים הכי יפה בעולם (!!!), הכולל פארק חבלים קטן, מגלשות, ארגז חול ושעשועי מים. מתחנה זו אפשר לשכור קורקינטים (Trooty Bike) ולרכוב איתם בירידה תלולה, נוף מקסים ואוויר צלול עד גרינדלוולד. 

• מחירים מעודכנים לחבילות שונות: https://www.jungfrau.ch/de-ch/grindelwaldfirst/adventure-package/

ממשיכים רגלית בעיירה, השוקולד בחלונות הראווה מוציא את העיניים, קונים מזכרות ושוקולדים (אייך לא???) ויוצאים לחפש חניון. מוצאים אחד ''זול'' רק 2 אוהלים, בעלות של 78 אירו... אבל- לפחות המקלחות והנוף ב''חינם''! (הבאסה שגילינו שאם היינו מגיעים לפה יום קודם היינו מקבלים 50% הנחה על העלייה לפירסט.)

מתעוררים לבוקר קרררר, 7 מעלות, הנוף מסביבנו מהמם, פסגות הרים מושלגים וכל השאר ירוק.

בצער רב עוזבים את החניון ואת שוויץ, פנינו צפונה לגרמניה, דרך צרפת- אלזס.

נוסעים על גדות אגם טון ועוצרים לארוחת בוקר, האמיצים טובלים במים הקפואים (כמה כיף שיש קרוואן והכל זמין, החלפות זריזות לבגד ים/בגדים, מגבות ואפילו מקלחת חמה אחרי הטבילה). 

אחרי אגם טון עוברים לדרך מהירה, כשעה וחצי עד באזל ונכנסים לצרפת. 

דרך היין (Route de Vin): היא שמה של דרך מפורסמת העוברת לאורך כ-100 ק"מ דרך שני מחוזות במזרח צרפת: מחוז אלזס (Alsace) ומחוז לוריין (Lorraine). אזור זה מכוסה בכרמים, בוסתנים ופרדסים ירוקים, ובין הגבעות של האזור פזורות עיירות ציוריות.

מבקרים בעיירה איגיסהיים (Eguisheim) היא עיירה קטנטונת, עם סמטאות צבעוניות, בתים עתיקים ומקושטים, בתי יקב וחנויות לנקניקים מיצור עצמי. 

בערב מתמקמים בחניון ממש קרוב, מסודר ויפה בעלות מצחיקה של 25 אירו כולל הכל (מורגש שעזבנו את שוויץ).

בבוקר למחרת נוסעים כרבע שעה ומגיעים לקולמר (Colmar): היא העיר הגדולה ביותר בדרך היין ומרכז חשוב למסחר ביין. היא מציגה שילוב מעניין של תרבות וארכיטקטורה צרפתית וגרמנית. רחובות קצרים מתפתלים מסביב לבניינים ישנים סביב כיכרות מובילים אל הרובע העתיק הקסום של העיר. המקום נקרא וונציה הקטנה של צרפת בגלל התעלות העוברות בין הרחובות הצרים. עיר שמספקת הצצה חטופה אל ימי הביניים באמצעות המרכז העתיק והציורי שלה. הקסם האמיתי של העיר העתיקה של קולמר טמון בעובדה שאין שני בתים במקום הבנויים באותו סגנון או באותו גובה כך שלמעשה העיר מצטיינת באי הסימטריה שלה.

*חניה מיועדת לקרוואן בתשלום ממש ברחוב (תשלום רק במטבעות!), במרכז העיר מרכז מידע לתיירים.

עיירה נוספת בה ביקרנו ריקוויר (Riquewihr) היא אחת העיירות הציוריות ביותר לאורך דרך היין ויש אומרים גם היפה ביותר לאורך הדרך. העיירה ממוקמת בלב אזור ירוק של גבעות כרמים ועליה מגינה חומה גבוהה. הרחובות הציוריים של העיירה מקושטים בתים צבעוניים עטורי פרחים הבנויים עץ ואבן. חנויות מקסימות מעוצבות לפי נושא עמוסות פריטים ומסעדות/בתי קפה רבים מנקדים את הרחובות העתיקים, אך חשוב לזכור שאסורה כניסת כלי רכב. אין טוב בלי רע. בשל היופי הרב של העיירה, היא נוטה להיות מוצפת בתיירים רבים.

בדרך לחניה פוגשים חסידה ידידותית שהתבלבלה וחשבה שהיא אוטובוס.

נוסעים לחניון Camping Pierre de Coubertin הממוקם 10 דקות מאיתנו ליד העיירה ribeauvillé (בה ביקרנו בטיולינו באזור לפני מספר שנים).

ארוחת ערב חגיגית, לערב אחרון משותף עם הטלים.

בבוקר ארוחת בוקר חגיגית (לבוקר אחרון עם הטלים :-) ) ונוסעים לפארק הקופים הממוקם ליד Kintzheim. קבלת תדריך ושקית פופקורן להאכלת הקופים. רונוש בהתחלה קצת חוששת אבל מקוף לקוף היא מתגברת ומשתחררת. ההיררכיה ברורה - הקופים החזקים נמצאים בתחילת הסיבוב ולוקחים לעצמם את כל הפופקורן, לאלו שבהמשך כבר לא נשאר. הקופים חמודים מאוד, ידידותיים, ויש הרבה צעירים ותינוקות. מסיימים מהר מידי, מאידך בדיוק מתחיל לטפטף אז בדיוק בזמן.

הפסקת קפה בקרוואן ונפרדים סופית מה''טלים'' שחוזרים היום בלילה לארץ. ממשיכים בנסיעה על פי המפה בדרך יפהפייה העוברת בין העיירות. מידי פעם מסתבכים בכביש צר מידי לקרוואן, אבל יוצאים מזה. נכנסים לעיירה נוספת אוברני (obernai), הילדים כבר מרגישים מיצוי, נכנסים לחניון בשעה 16:30, יש הרבה עבודה בקיפולים ואריזות, מחר מחזירים את הקרוואן. הילדים משחקים עם אורי וויסט ואני מארגנת בשקט את הדברים. ארוחת ערב אחרונה, מחסלים את כל מה שנשאר, מקלחות ולישון.

בבוקר האחרון ממשיכים צפונה לאינגולשטאדט להחזרת הבית/אוטו שליווה אותנו בשבועיים וחצי האחרונים, לא לפני שעוצרים כמיטב המסורת בדקטלון לקניית ציוד ספורט ובסופר לקניית נקניקים וגבינות שיטוסו איתנו לארץ לפינוק בשבועיים הקרובים לפני שחוזרים לקוטג' 5%.

אז אייך מסכמים בכמה מילים? שבועיים וחצי של שכרון חושים, נופים עוצרי נשימה, מסלולים מאתגרים, אטרקציות מדהימות לילדים, גיוון, מזג אויר בהזמנה, חברה ואוירה מושלמת, שוויץ יקרה (אבל השהייה בקרוואן מוזיל משמעותית את השהות), אושר גדול וטעם לעוד!

בואו נשמור על קשר!!! הרשמו ואשלח לכם את סיפורי הטיול הבאים!