תאילנד 2018- חלק שלישי ואחרון

ארבעה ימים של שכרון חושים בקנצנבורי ואמפווה הסתיימו

והייעד הבא- צפון וקינוח בעיר הבירה בנגקוק.
נפרדים מחברינו שחוזרים הלילה לארץ ואנחנו ממשיכים בטיסה צפונה.

את המסלול בצפון עשיתי מול חברת למטייל, הם קישרו אותי לגדי ולאשתו Gam, שנתנו לנו שירות מצויין! השירות כולל בניית מסלול לפי דרישות אישיות, מדריך, הזמנת בתי מלון וריזורטים נהדרים (בהתאם למספר כוכבים/מחירים שביקשתי) וארוחות בוקר וצהריים ודאגו לצלצל במהלך כל השבוע לבדוק את שביעות רצוננו.
נחתנו בצ'יאנג ראי בשעת צהריים, נהג חיכה לנו בשדה עם שלט ועליו שמנו והוא הסיע אותנו לבית המלון. 

לפרטים נוספים על המלון ובדיקת זמינות לחץ כאן

יום זה כלל סיור עצמאי בעיר, קצת סידורים (תספורות לבנים, כביסות), מופע אורקולי בכיכר השעון Chiang Rai Clock Tower – (במרכז העיר ניצבת כיכר גדולה ובה מגדל מוזהב ובמרכזו שעון. המבנה עוצב ותוכנן על ידי האמן שבנה גם את המקדש הלבן, המופע מתקיים מדי יום בשעות 19:00 ,20:00 ,21:00), ביקור בשוק לילה ואייך לא- קניות.

בבוקר היום השני בצפון, פוגשים את המדריך החדש שלנו יאוואן שילווה אותנו במהלך השבוע הקרוב.

מהר מאוד מגלים שמדובר בבחור עם היסטוריית חיים מרתקת שעיצבה אותו להיות איש מבריק, מצחיק, עם חוש הומור מאוד מפותח ובעל ידע עצום בכל מה שקשור למולדתו ותרבותו, קליטה מצוינת לשפות (כולל עברית) ומכיר כבר את מילות השירים של "בא לי בית מלון בקופנהגן", "אל המעיין", ועוד כמה שירים של סטטיק ובן אל. 

(רגע לפני שנצא לדרך, טיפ קטן ממני: הקפידו שיהיה לכם בתיק/ ברכב באופן קבוע יריעות בד גדולות (מטפחות) אך קלילות ולא חמות, בכל מקום קדוש הכניסה מותרת רק בלבוש צנוע, (כיסוי ברכיים וכתפיים), כך לא תצטרכו להשתמש בבדים שהמקום מציע ואתם לא יודעים מי וכמה אנשים השתמשו בהם לפניכם.)

התוכנית המקורית שגדי בנה לנו כללה נסיעה למקדש הלבן, ביקור במטעי תה, במערת קופים, בגני המלכה האם ונסיעה לטאטון לריזורט על גדות הנהר, אבל אנחנו החלטנו תוך כדי הדרך בספונטניות על שינויים קלים.

המקדש הלבן: הוא מקדש בודהיסטי שנבנה כמחווה למלך תאילנד, ראמה התשיעי במטרה להפוך אותו למרכז ללמידת הדת הבודהיסטית ולמדיטציה. המקדש יפהפה ומיוחד והוא מעוטר באלמנטים שונים המסמלים יסודות בודהיסטים, הכניסה אליו בליווי מדריך היא בעל ערך מוסף עצום מאחר ומאחורי כל אלמנט, פסל וציור יש מחשבה רבה והסבר מרתק.

אחרי הסיור במקדש המשכנו לווילה המלכותית וגני המלכה האם: פרויקט המשתרע על 10 דונם וכולל גנים עם שלל פרחים וצמחים שהוקם לכבוד המלכה על פסגת הר טונג (Doi Tung) כאות הערכה והוקרה על סיועה לתושבי השבטים המקומיים להשתקם ע''י הפסקת גידול האופיום שהיה נפוץ באזור ובמקומו פיתוח חקלאות של ירקות ופירות וכן הקמת כבישים ומערכת חינוך. הגן מעוצב בסגנון גנים אירופאים ומציע מגוון רחב של סוגי פרחים טרופים שונים, במרכזו אגם קטן, יער טרופי (בו אפשר לעשות מסלול בין צמרות העצים) חממת סחלבים, גן סלעים ועוד. 

מפגש אקראי עם שבט בני האקה:

לאחר הביקור בגנים, בדרכנו לטאטון נגלה בפנינו פסל עצום מיימדים לצידי הכביש, ביקשנו מיאוון לבקר בו, מצאנו מקדש סיני מיוחד ומרהיב, שמו:  Wat Huay Pla Kung -Big Buddha

בשעות אחה''צ המאוחרות הגענו לריזורט בטאטון השוכן על גדות נהר, עם חדרים מקסימים וארוחת ערב נהדרת.

לפרטים נוספים על הריזורט ובדיקת זמינות לחץ כאן

בבוקר, במרחק חמש דקות נסיעה מהריזורט הגענו למקדש סיני ממנו תצפית יפהפייה על העיר והאזור. 

המשך היום כלל שעתיים וחצי נסיעה לצ'יאנג מאי, העוברת בין שווקים מקומיים. יאוואן הסביר לנו שהתאילנדים נוהגים להגיע לשוק פעמיים ביום כדי לקנות מצרכים טריים ומהם מכינים את ארוחת הצהריים והערב. הוא מפנק אותנו בפנקייקים תאילנדים ובפירמידות של סטיקי רייז ממולאים בקוקוס והמון פירות לנישנוש בדרך, טעם גן עדן.

פנקייק תאיילנדי    

בצהרי היום מגיעים לאתר בו עושים רפטינג בסירת גומי (הרפטינג היה קצר ולעניין, עם מדריך מקומי ונורא מצחיק) וחוות פילים טיפולית מקסימה, עם פילפילון ''קטנטן'' ומתחכך שנולד לפני שבועיים ושוקל 100 ק"ג, שהיוותה חוויה מתקנת לחווה שביקרנו בקנצ'נבורי: בחווה מקבלים ביגוד (מכובס נקי ומריח), מאכילים את הפילים, מטיילים איתם לנהר, לאורך כל הדרך מלווים במאהוטים. תפקיד המאהוט במקור היה להרגיל את הפיל לרכיבה עליו ולאמן אותו להבין פקודות מסוימות עד שהפיל יוכל לעזור בעבודות כמו גרירת בולי עץ או סחיבת דברים כבדים. הכלי הנפוץ בו משתמש המאהוט הוא אנקוסה ("מדרבן פילים") - מקל ארוך אליו מחובר וו מתכת חד המשמש לאימון וטיפול על ידי דקירה באזורים רגישים, הדקירה אינה חזקה ובהתאם למקום שבו היא נעשית היא אמורה לאותת לפיל על כוונת המאהוט. 

לאורך המסלול שלנו המאהוטים ''דיברו'' עם הפילים, ליטפו אותם והתייחסו אליהם בכבוד, עשה רושם שהם מדברים באותה שפה ומבינים אחד את השני דבר שמבחינתנו העצים את החוויה החיובית. אחר כך הלכנו לראות את הפילפילון ה''קטנטון'' שרק נולד והתנהג כמו גור כלבים חברותי (רק קצת יותר כבד). בסיום הביקור קיבלנו מגבות נקיות והתקלחנו במלתחות של האתר.

נקיים ומרוצים חזרנו לרכב ונסענו כשעה לבית המלון בצ'יאנג מאי הממוקם בסמוך לשוק הלילה, הגענו בדיוק בשעה שהשוק התעורר לחיים. השוק ססגוני וצבעוני ומציע לבאים בשעריו מוצרים מגוונים ומזוייפים. החל משעונים של כל החברות דרך משקפי שמש, תכשיטים, מכנסיים, חולצות, תיקי יד, גב ומזוודות, עבודות עץ עם פיתוחים מדהימים, עבודות בנחושת, ציורים, ביגוד אתני מיוחד ויפה להפליא מעבודת יד אמיתית על שלל הצבעים והצורות, אריגה לסוגיה, צעיפי משי במגוון צבעים מהמם, בקיצור- קשה לצאת משוק זה בידיים ריקות.

לפרטים נוספים על המלון ובדיקת זמינות לחץ כאן

היום הבא נפתח בציאנג מאי במפעל משי: בו רואים את גלגל החיים של פרפרי המשי החל מבקיעת הזחל מהביצה דרך התגלמותו והפיכתו לפרפר המטיל ביצים וחוזר חלילה, ובמקביל איסוף חלק מהפקעות בתרם פקיעת הפרפר והפיכתן לחוטי משי דרך האריגה ועד הכנת הבדים. המקום כמובן מאוד תיירותי אך מעניין.

לצד המפעל כפר אומנים: נשים מקומיות העוסקות בייצור מטריות ומניפות בעבודת יד באופן דומה לזה בו הם יוצרו במשך עשרות שנים וגברים ציירים המעטרים את המניפות/ מטריות. גם כאן הכל מאוד תיירותי וניתן לבקש מהציירים לצייר עבורכם כמעט על כל דבר: בגדים, תיקים, כיסויי טלפון, וכיו"ב. אפשר לבוא מצוידים מהבית עם הפריטים עליהם רוצים לצייר ואפשר לקנות במתחם פריטים שונים. הציירים מתאימים את גודל הציור לגודל הפריט. גם אנחנו כמובן הזמנו ציורים על כמה פריטים שהבאנו מהבית (תיקים, נרתיק משקפיים, כיסויי טלפון וכו...)

ממשיכים למפל בואטונג (או כפי שמכונה המפל הדביק- בגלל הסלעים מאבן גיר המכוסים במינרלים מיוחדים ההופכים אותו למחוספס ולא מחליק), טיפוס במעלה הזרם חוויתי ומהנה.

נסיעה של שלוש שעות צפונה לעיר פאי בדרך יפהפייה אך מאוד מאוד מפותלת (כך שמי שיש לו בעיה עם נסיעות קשות עשוי לסבול בנסיעה כזו).

וכניסה למעיינות חמים טבעיים בטמפ' 36°c והגעה לריזורט יפהפה הממוקם במרכז העיר. 

לפרטים נוספים על המלון ובדיקת זמינות לחץ כאן

פאי היא בעיקר שני רחובות ארוכים. מה שהכי כיף לעשות בה (במיוחד אם כבר התחיל להחשיך) הוא לטייל לאורך הרחוב הראשי אשר מנוקד במסעדות, בארים, חנויות ודוכנים, הרחוב מואר כולו כמו יריד, יש בו שוק לילה מקסים, עם הרבה אוכל ושתייה ונעים מאוד להסתובב בו. גם פה יש אחלה מסאג'ים, אפשר לאמר שפירקו אותנו והרכיבו מחדש....העיר מלאה בצעירים (תיירים ומקומיים) והאווירה שמחה וצעירה במיוחד. 

הבוקר למחרת מתחיל במקדש Chedi Phra That Mae Yen בעל גרם מדרגות ארווווך המוביל לפסל ענק של בודהה המשקיף על פאי, וברכתו של נזיר חביב כולל צמיד ''יוקרתי'' מתנה (בצבעי דגל ישראל).

משם המשכנו להצפין לביקור במספר שבטים במחוז מה הונג סון. 

מדובר בשבטים שהגיעו לתאילנד מבורמה השכנה ואשר גידלו אופיום בשטחים נרחבים בסמוך למקום מגוריהם. מלך ומלכת תאילנד החליטו לאפשר להם להתגורר במחוזותיהם בתנאי שיחליפו את עבודת גידול האופיום בעבודות אחרות בהם הם מתמחים (גידולי תה/קפה/אריגת בגדים וכו) ואף פתחו את הכפרים שלהם לתיירות, מה שמכניס כסף נוסף לאנשי הכפר. 

הביקור הראשון היה בכפר שבט בני הליסו, שוטטנו בכפר להתרשמות מאורח החיים הפשוט והדל ונכנסנו לבקשתי לגן ילדי השבט. רוני חילקה לילדים סוכריות שהבאנו מהארץ, הביקור היה מרגש ומשמח.

אחר כך סיירנו במערת הנטיפים לוד, מערת גדולה שלאורכה זורם נהר Nam Lang, אל המערה חייבים להיכנס עם מדריך הנושא עששית נפט לתאורה. הכניסה למערה בשייט על גבי רפסודת במבוק נמוכה אותה מלווים דגים גדולים. במערה שלוש עצירות בהן יורדים מהרפסודות ומטיילים רגלית. 

עבורנו הביקור במערה היה מיותר, ביקרנו במערות נטיפים בעולם גדולות ומרשימות יותר, בכל מקרה הביקור היה קצר, נכנסנו רק לאולם אחד מתוך שלושה מאחר ובלילה ירד מונסון וגובה המים במערה עלה והיה חשש להילכד בתוכה. (טילנו בתאילנד כחודש לאחר שקבוצת נערים נלכדו בעומק מערה בצפון תאילנד, לאחר שהכניסה למערה הוצפה בפתאומיות כתוצאה מגשם שוטף שירד באזור והם חולצו ממנה במבצע ארוך וקשה).

המשך נסיעה ארוכה ארוכה ויפהפייה במעברי הרים מפותלים למה הונג סון בנוף של הרים, ג'ונגלים, שדות אורז וכפרי מקומיים. 

אחר הצהריים שטנו לכפר נאי סוי של שבט ארוכות הצוואר הנקרא גם שבט ה- Padaung, הכפר נמצא על גבול בורמה ומהווה מזה שנים מוקד תיירות פופולרי ביותר בקרב המטיילים בצפון תאילנד. נשות השבט אשר מהוות חלק מפליטי שבט הקארן מבורמה, עונדות באופן מסורתי טבעות של זהב סביב צווארן, ובניגוד לאמונה הרווחת - הטבעות אינן מאריכות את הצוואר אלה דוחפות מטה את כתפיהן ואת בית החזה ובכך יוצרות מראה של צוואר ארוך. בנות מתחילות את המסורת בסביבות גיל 6, וכנשים מבוגרות הן כבר עשויות לענוד כ- 5 ק"ג של טבעות זהב. הביקור בשבט ארוכות הצוואר מעורר מזה שנים דיון אתי שכן מדובר במעין "גן חיות אנושי", מאחר ותיירים באים לצפות ולצלם את בנות השבט. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי קהל התיירים תורם רבות לפרנסתם מאחר והם אינם יכולים לצאת ולעבוד באופן חוקי בשל מעמדם כפליטים. הנשים יושבות ליד דוכנים, והתיירים רוכשים בין היתר את עבודותיהן.

בתום הביקור בכפר נסענו לריזורט יפהפה בתוך הגונגל.

לפרטים נוספים על הריזורט ובדיקת זמינות לחץ כאן
ביום השישי מתעוררים לקולות הציפורים, הצפרדעים והציקדות המצרצרות. לאחר ארוחת הבוקר, מטפסים למקדש המתצפת על העיר.

 משם ממשיכים צפונה לכפר הסיני Ban Rak Thai השוכן על גבול בורמה. בדרך עוצרים בגשר הבמבוק המחבר בין מקדש Wat Tham Pu Sama לבין כפר בשם Ban Kung Mai Sak ובנוי על שדות אורז, אליו צועדים בכל בוקר הנזירים לקבל את תרומות המזון. 

* דעה אישית: ההגעה לכפר הסיני עורכת כשעה נוספת לכל כיוון והיא ממש לא מצדיקה את זמן הנסיעה, אמנם התמונות משם יפות אבל תכלס, אין הרבה מה לראות ולעשות במקום.

ביקור קצר במפל pa sewa 

ונסיעה ארוכה ומפותלת חזרה למלון בצ'יאנג מאי. עם עצירה בדרך וטיול בקניון פאי.

הנסיעה ארוכה ולא קלה אך הנופים של שדות האורז והתירס, הג'ונגלים המעוטרים בעננים שעולים מהם, כשביינהם שזורים כפרים של בתים עשויי מבמבוק עם גגות מעלים יבשים ושווקים מקומיים לאורך כל הדרך יפהפיים ושווים את המאמץ.

קניון פאי:

שווקים בדרך:

יום שביעי ואחרון בצפון מרחפים על אומגות מעוף הגיבון, כחובבי פארקים כאלה ובעלי נסיון רב, נהנינו בעיקר מהמדריכים המצחיקים והג'ונגלים מסביב (להבדיל מהפארקים באירופה), אבל את קופי הגיבון לא פגשנו.

וביום השמיני בצהריים טסים שוב לעיר הבירה בנגקוק לבית מלון חמישה כוכבים מפנק ביותר

לפרטים נוספים על המלון ובדיקת זמינות לחץ כאן

בערב נדחסים כמו סרדינים לתוך טוק טוק אחד ונוסעים לבזאר אסיאטיק, אחרי כמה דקות מתחיל גשם זלעפות ואנחנו מגיעים רטובים לגמרי. נכנסים לשוק היפה (שהוא יותר כמו מול) קונים לכל אחד חולצה יבשה ונכנסים לצפות בהופעת קליפסו של ליידי בוייז שהוזמנה מראש דרך אתר ''למטייל'', מופע מושקע ויפה עם חלק מאוד מרגש ומפתיע של "הבה נגילה". 

השוק ממוקם על הנהר והוא פעיל ותוסס ומושך אליו מבקרים רבים, תיירים ומקומיים כאחד – יש בו חנויות, מסעדות, פאבים, גלגל ענק (הממוקם על גדות הנהר), טיילת רחבה, מופעים קבועים והוא מהווה את אחת האטרקציות הבולטות ביותר בחיי הערב/לילה בבנגקוק.

בבוקר למחרת שייט על נהר צ`או פריה, זווית שונה של העיר באמצעות שייט בנהר ובתעלות העיר. יש שלוש אפשרויות פופולריות - אפשר לקחת שייט פרטי בסירה ארוכת זנב (Long-tail boat), לעלות על ספינה ציבורית או על ספינה תיירותית. שתי האופציות של הספינות עוצרות בתחנות קבועות לאורך הנהר ואפשר לרדת באיזו תחנה שרוצים, הספינה הציבורית עולה כמה באטים בודדים, והתיירותית עולה בסביבות ה-150 באט.

אנחנו בחרנו בשייט פרטי בסירה ארוכת זנב, Long-tail boat, המאפשר הגעה גם לתעלות הצרות והמפותלות של העיר והיחשפות לאורך החיים של המקומיים על גדות הנהר, צורת חיים שונה מזו שבעיר הסואנת. סיור מקסים ופסטורלי, רגוע ושלו, אם כי באפן מאוד ברור עקצו אותנו עם המחיר.

סיור בארמון המלכותי, ובמקדש הבודהה השוכב, אין מילים לתאר את היופי של האתרים האלה, שווה כל אגל זיעה שנטף בחום ובלחות בבגדים ארוכים.

מידע חשוב:

• ביקור באתרים אלה במכנס/ חצאית ארוכים בלבד ובחולצות שרוול, כמו כן לא ניתן להיכנס בטייץ ובמכנס עם קרעים, אם לא הגעתם בקוד לבוש זה ואתם מעוניינים להיכנס ניתן להשכיר ביגוד בחנות הממוקמת בכניסה לארמון ועולה לא מעט כסף.
• כדאי להגיע מוקדם בבוקר מאחר והצפיפות באתר עצומה. פתיחת האתר ב 08:30.

הארמון המלכותי: ארמון המלך (Phra Borom Maha Ratcha Wang), שנבנה בשנת 1782 בידי המלך ראמה הראשון, היה בעבר מקום מושבם של מלכי תאילנד, וכיום הוא אחד מהאתרים החשובים והפופולריים ביותר במדינה. מתחם הארמון מוקף בחומה גבוהה באורך של כשני קילומטרים ועמוס במבנים ארכיטקטוניים מרשימים:

מקדש הבודהה השוכב (Wat Pho) הינו המקדש הגדול והעתיק ביותר בבנגקוק. המקדש ידוע בזכות פסל בודהה השוכב העצום והמרשים הנמצא בו, המגיע לאורך של 46 מטרים ולגובה של 15 מטרים ומצופה מכף רגל ועד ראש בזהב. גם אתר זה הוא אחד העמוסים בבנגקוק.

וזהו, החלום נגמר וחוזרים למציאות... עד החופשה הבאה.

קשה לסכם במילים חופשה של 23 ימים בתאילנד, פעם ראשונה במזרח, הכל שונה ואחר, הנופים, התרבות, האמונה, האוכלוסייה, האוכל, הביגוד, הבתים, מזג האויר.... הכל.
זכינו במדריכים נהדרים, שהסבירו ולימדו אותנו על המדינה שלהם, על הבודהיזם, התרבות ודרך החיים ופתחו בפנינו עולם חדש, מופלא ומרתק, הלוואי והיינו יכולים לאמץ חלק קטן מזה לחיינו...

בואו נשמור על קשר!!! הרשמו ואשלח לכם את סיפורי הטיול הבאים!