פולין, ורשה, שלושה דורות. אפריל 2018
לא פעם אני נוהגת להתנהג כפולניה ומשפטים כמו "אני אנוח כבר בקבר", "אני אשאר פה לבד בחושך" ו"באמת סליחה שאכפת לי" נזרקים ככה באמצע היום לחלל האויר....
אז להעמקת השורשים וגם קצת לטייל ולבלות החלטנו לנסוע לוורשה, שלושה דורות של "פולניות" (גם בשורשים וגם באופי) אימי, אנוכי והילדות. (מקווה שאחרי הטיול יבינו שיום יבוא והן תהיינה בדיוק כמונו... 😉).
מצאנו עיר מרתקת המשלבת בתוכה היסטוריה עשירה מול מודרניות, עיר עתיקה עם ארמונות מפוארים מול גורדי שחקים, קניונים עצומים וחנויות מעוצבות.
עיר נעימה ובה אנשים חביבים מסבירי פנים לתייר, עיר עם קולינריה משובחת המגישה מנות אותנטיות ומנות מכל העולם מצולחתות כמו במסעדת שפים, ובתוך כל אלה שזורה ההיסטוריה שלנו, של העם היהודי בכלל ושל משפחתנו בפרט (שלמעט סבתא וסבא שלי שעלו לפני המלחמה לא נשאר איש...).
נחתנו בשעת לילה מאוחרת בשדה התעופה שופאן עם טיסת wizz שהוזמנה מראש במחיר אטרקטיבי
בשל השעה המאוחרת והיותי עם אמא לא צעירה ובנות שהן כן צעירות בחרתי להזמין הסעה דרך חברת התעופה לבית המלון עבור ארבעתנו, בחוץ היה קור כלבים ושלג קל ירד ונהג חביב דובר אנגלית רהוטה המתין לנו עם שלט ועליו שמי, זו הייתה בהחלט בחירה מושכלת ונכונה. הגענו תוך כ 15 דקות לבית המלון nonotel - נובוטל הממוקם במרחק 10 דקות נסיעה מהעיר העתיקה, על רחוב ראשי עמוס תחב"צ המגיעה בתדירות גבוהה, במרחק הליכה ממרכזי קניות וקניון זלוטי החדיש והיפה.
על אף השעה קיבלנו שירות זריז ומקצועי ועלינו מהר לחדרים להתארגנות ושינה.
כשהתעוררנו בבוקר והבטנו החוצה מחלון חדרנו בקומה ה 18 ראינו את פתיתי השלג ממשיכים לרדת, אך בקומה הראשונה כשישבנו לאכול ארוחת בוקר עשירה ומפנקת ראינו שהשלג לא נערם על הרצפה, כשיצאנו החוצה היכו בפנינו ה 0°, ולמרות הקיטורים של הפולנייה הגדולה, הרוב החליט שלא הגענו לוורשה כדי להשאר במלון והכי נכון במזג אויר הזה יהיה לבקר במוזיאון לתולדות יהדות פולין.
המוזיאון מרתק ומרגש, המקום שנבחר להקמת המוזיאון לא היה יכול להיות סמלי יותר - לב ליבו של מה שהיה הגטו היהודי של ורשה, ברחבת האנדרטה המפורסמת של נתן רפופורט, לזכר מרד גטו ורשה. על פני האזור שהפך לעיי חורבות ולגלי אפר, הוקם מבנה המוזיאון, המשתרע על פני 4,000 מ"ר - יצירת אדריכלות יוצאת דופן, שמהווה אתר תיירות חשוב ולו רק בשל עיצובו הייחודי. שמונה גלריות מרכיבות את תערוכת הקבע המרתקת במוזיאון והוא אתר חובה בכל ביקור בבירת פולין ונמצא מתאים לכולנו החל מגיל 13 ועד 74, כל אחת מאיתנו מצאה את עצמה מתעניינת ומתחברת לחלק אחר בו. הסיור במוזיאון עורך לא מעט זמן, קחו זאת בחשבון.
בכניסה למוזיאון יש מסעדה (מגישה אוכל כשר), ובית קפה קטן.
כשסיימנו את הסיור במוזיאון כבר היה פחות קר בחוץ ולקחנו מונית לכיכר הגדולה, התיישבו במסעדה מעוצבת להפליא עם אוכל מקומי נהדר (לאימי ולי), וסטייקים משובחים לבנות ונהנינו מארוחה מצוינת במחיר מגוכך.
לעת ערב הסתובבנו בסמטאות, רחובות והכיכרות הצבעוניים והיפים של העיר העתיקה, בין הבתים הססגוניים וחלונות הראווה של מסעדות ובתי קפה מעוצבים בחן ונעימות וחזרנו למלון בתחב"צ.
ביום השני של הטיול הטמפרטורות היו גבוהות יותר ב 10°, ממש "חום אימים", לאחר ארוחת הבוקר שמנו פעמנו לעיר העתיקה, שם לקחנו סיור מודרך באנגלית עם המטריות הצהובות בנושא וורשה מאז ועד היום. הסיור כלל שיטוט בעיר העתיקה תוך הסברים על העיר בטרם הייתה בירתה של פולין דרך השואה ועד היום. מרתק ומומלץ. בתום הסיור משאירים טיפ למדריך, כל אחד כראות עינו. זכינו במדריך מקצועי עם חוש הומור מפותח, שהצליח לרתק אפילו את הבנות.
יום שלישי של הטיול, "המסלול המלכותי". סיור בעקבות ארמונות ומבנים ארכיטקטוניים מרשימים! התחלנו את הטיול בפארק וואז'ינקי הנמצא במרחק כ 30 דקות הליכה מבית המלון, (למתקשים- ניתן להגיע גם בתחבורה ציבורית קו 180 או 116, או לקחת מונית/uber). בפארק יש ביתנים, פסלים, גשרים, מפלים, ברכות מים ועוד... בעונה זו של השנה העצים בפארק קירחים, הדשא ברובו יבש וגם הפרחים עדיין לא פורחים, אך הארמון משתקף בצורה נפלאה על האגם הקטן שלמרגלותיו, סנאים קטנים וטווסים מתרוצצים בין העצים ויש אוירה רגועה ונעימה.
משם נסענו שוב לעיר העתיקה, ביקרנו באוניברסיטת וורשה המדהימה, בספריה הגדולה הממוקמת ליד הקמפוס, הספריה מהווה אטרקציה תיירותית לא בזכות אוספיה אלא בזכות הגן הבוטני שעל גגה. הגן, שנפתח ביוני 2002 הוא אחד מגני הגגות הגדולים באירופה והוא כולל שני מפלסים, בריכת דגים ומזרקה, גשרים, פינות ישיבה, צמחיה ענפה, פסלי גרניט ופינות תצפית אל נהר הוויסלה והעיר. המקום נחמד, לא מעבר לכך, לפחות לא בעונה זו של השנה (יתכן שבקיץ הגינה מרשימה יותר), ומשם המשכנו עד הארמון בכיכר הגדולה שבעיר העתיקה.
היום הרביעי של הטיול מוקדש לסיפורם של יהודי וורשה. יום טעון ומרגש, מתחברים לשורשים של העם היהודי בכלל ושל משפחתנו בפרט. אנחנו עוצרים בכל אתר מוצאים מקום לשבת וסבתא נעמי מספרת לבנות קצת סיפורי ילדות, סיפורים על הורייה (סבאסבתא שלי), וסיפורים שעוברים מדור לדור על המשפחה שאף אחת מאיתנו לא הכירה. (מבקרים בבית הכנסת ע"ש נוז'יק, בית העלמין, אנדרטת יאנוש קורצ'אק, נתיב הגבורה, כיכר השילוחים, ועוד....)
מסיימים את היום האפור הזה שוב בעיר העתיקה הצבעונית והססגונית שהיום בזכות העננים שמקשטים את השמיים נראית הרבה יותר אלגנטית ומרשימה, מטפסים על מגדל הפעמונים שנמצא מול הארמון ומצלמים אינספור תמונות.
מחר שבים הביתה.
בואו נשמור על קשר!!! הרשמו ואשלח לכם את סיפורי הטיול הבאים!