לא פעם אני נוהגת להתנהג כפולניה ומשפטים כמו "אני אנוח כבר בקבר", "אני אשאר פה לבד בחושך" ו"באמת סליחה שאכפת לי" נזרקים ככה באמצע היום לחלל האויר.... אז להעמקת השורשים וגם קצת לטייל ולבלות החלטנו לסוע לוורשה, שלושה דורות של "פולניות" (גם בשורשים וגם באופי)... אימי, אנוכי והילדות. מצאנו עיר מרתקת המשלבת בתוכה הסטוריה עשירה מול מודרניות, עיר עתיקה עם ארמונות מפוארים מול גורדי שחקים, קניונים עצומים וחנויות מעוצבות. עיר נעימה ובה אנשים חביבים מסבירי פנים לתייר, עיר עם קולינרייה משובחת המגישה מנות אוטנטיות ומנות מכל העולם מצולחתות כמו במסעדת שפים, ובתוך כל אלה שזורה ההסטוריה שלנו, של העם היהודי בכלל ושל משפחתנו בפרט (שלמעט סבתא וסבא שלי שעלו לפני המלחמה לא נשאר איש...).
קרא עוד